אור ברסלב
עץ יוסף על קהלת רבה פרשה ט › פרק א

עץ יוסף על קהלת רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרשה ט · פרק א

פרשה ט

מנגניקין. פירוש הסגנין ומנהיגין. ועיין סדר אחרי ברבה ובתנחומא:

והכישו ארי. לפי שהיו עשויין בחכמה שהיו מתגלגלים ופושטין ידיהם והמלך שלמה היה נשען עליהם כשהיה עולה על הכסא וזה לא ידע סדר העליה וכשנתגלגל הארי הכהו על ירכו ונצלע. ולזה נקרא פרעה נכה (יפה תואר):

שהיה מהול. רצה לומר שנולד מהול. אותו כי טוב בגימטריא שנולד מהול (פענח רזא), וכלומר שנולד בשלמותו וטובו:

לטמא אלו המרגלים. לפי שהוציאו דבה רעה איקרו טמא, שהגנות והדבה הרעה אקרי טומאה כמו שכתוב (יחזקאל כב, ה) טְמֵאַת הַשֵּׁם (יפה תואר):

וירם יאשיהו לבני העם. צאן כבשים וגו' כדכתיב בדברי הימים שנתן לעם כדי לעשוח פסחיהם:

זה בנה בית המקדש. רצה לומר שבשביל שנתן נפשו על בית המקדש מעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנה בית המקדש שנאמר (תהילים ל, א) מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ועוד שדוד בנה היסודות של בית המקדש, וגם הכין הכל לבית המקדש:

וזה החריבו ומלך ארבעים שנה. עיין בשיר השירים רבה פ״ב סימן י״ח שם נתבאר. אף על גב דנבוכדנצר מלך ארבעים וחמש שנה כדיליף בפרק קמא דמגלה (יא, ב) מקראי. לא קאמר אלא ארבעים לומר שזכה למלכות כל כך כמו דוד ועוד יותר:

בברית השביעו. היינו בברית מילה, או בברית התורה שנקראת ספר הברית:

במזבח השביעו. והא דכתיב אשר השביעו באלהים, פירוש במי ששכן שמו במזבח ההוא השביעו. ובאיכה רבתי (ב, יד) פסוק ישבו לארץ איתא במזבח הפנימי השביעו. ובאסתר רבה פ״ג סימן א' איתא בקרנות מזבח הפנימי השביעו עיין שם:

השבעו לי. ואם לא היה שבועה חמור בעיניו היה חושד באחרים ולא יסתכן בידם (יפה תואר):

יבחר כתיב. וכן הוא בירושלמי פרק הרואה (ה"א). וברות רבה פ״ג (סימן ב) גרס יבוחר כתיב. והיפה ענף על מגלת רות כתב וזה לשונו גם בקהלת רבה גרסינן יבוחר כתיב:

אל כל החיים יש בטחון אפילו אותן כו'. דרש זה לא דריש מדכתיב יבוחר, אלא מאל כל החיים יש בטחון, וכדמשמע לישנא דהמאמר. והכי דריש קרא מי שיחובר כלומר שנתחבר ופשט ידו אל כל החיים דהיינו ה' שהוא חי העולמים על ידי שהחריב זבולו אפילו הכי יש לו בטחון שתקובל תשובתו (יפה ענף):

שפשטו ידיהם בזבול. היינו בית המקדש דאיקרי זבול דכתיב (מלכים א ח, יג) בנה בניתי בית זבול לך:

וישנו שנת עולם. ולא יקיצו, שאינן נדונים בגיהנם ואינן חיים בעולם הבא:

היה מרתיחה כו' שנאמר בעת יזרבו נצמתו כו'. ולא שמעו, שוב לא יקבלם. עיין בבראשית רבה פרשה כ״ח (סימן ט) שם נתבאר. ובויקרא רבה פרשה ז' (סימן ו). ובירושלמי פרק חלק (ה"ג):

אנדריאנוס כו'. ברות רבה פ״ג (סימן ב) שם נתבאר כל הענין:

שחיק טמיא. ישחקו עצמותיו:

אמר ליה לית יכול את. תיבת לית הוא מיותר. וכן ברות רבה ליתא. ורצה לומר שאמר לו בלשון שאלה יש בכחך שתגזור על בני עיירות שלא ידליק אדם אש שלשה ימים:

תוכן העניינים

עץ יוסף על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה