עץ יוסף על ויקרא רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק ל · פסקה ו
במקח ולא בגזל. כבר כתבתי בסי' הקודם דמלכם נפקא וכדמסיק:
לכל אחד ואחד מכם. שכל אחד מישראל חייב בנטילת ד' מינים. ור' חייא דתרתי דריש מלכם. לכם ולא מן הגזל. לכם לכאו"א מכם:
למדה"ד כו'. בא לפרש לכם משלכם ובשבילכם:
לגיון. שלטון לגבו' מס קצובים של אותה מדינה:
קם כו'. עמד והקדים לפניו הדרך וגזלו ולקח כל מה שהיה בידו:
בתר כו' לאחר ימים נצוד ונתפס אותו גזלן ונחבש בבית הסוהר:
הב לי כו'. תן לי מה שגזלתני ואני אלמוד עליך זכות שתנצל:
דקפחית. שגזלתני:
דנסבית שלקחת:
טפיטא. פי' בלשון יוני ורומי מכסה מרוקם ויש לו גוונין שונים עשוי לכסות הכתלים או למכסה סוסים [מוסף הערוך]:
דתחותי. שתחתי:
תהוי ידע כו'. תהי יודע שאתה נכנס למחר כו':
מליף עליך כו' שילמד עליך זכות. ואתה תאמר יש לגיון פלוני שילמוד עלי זכות:
והוא כו' והמלך ישמח ויקראני ואנא אבא ואלמד עליך זכות לפניו:
אוקמתיה העמידוהו:
חכם את כו'. מכיר ויודע אתה על זה האיש זכות:
חכם אנא. יודע ומכיר אני:
מסהיד כו'. מעיד עליו שאמר לקחתיו ממנו:
צווח לפני הקב"ה כו'. כמ"ש החמס קם למטה רשע. ע' ב"ר ר"פ ל"א: