עץ יוסף על ויקרא רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק כז · פסקה ה
לעולם והאלהים יבקש את נרדף. דמדסתם ולא פירש אם צדיק אם רשע משמע דכל נרדף בין צדיק בין רשע יבקש עלבונו בין שיהיה רודפו צדיק בין שיהיה רשע:
אפי' צדיק רודף רשע. לא שרודפו על רשעתו דא"כ מצוה קעביד. אלא מיירי שרודפו להנאתו:
שור נרדף כו' עז נרדף כו'. כמ"ש ישעי' י"אוגר זאב עם כבש ונמר עם גדי גו' ועגל וכפיר גו' ואריה כבקר גו' [רד"ל]:
מפני ארי. ולא מפני נמר וזאב שהם קטנים ממנו. אבל עז נרדף אפילו מפני נמר אבל לא מזאב. וכבש אפילו מזאב נרדף:
אלא מן הנרדפים. שזה טיבותא היא לגבייהו שיהיו נקרבים לגבוה: