עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק צג · פסקה ט
על בניה של רחל. ומזה הבין יוסף שכבר שב יהודה בכל לבו לאהוב בניה של רחל:
נותן נפשו על אחיו. ומעתה ראוי להיות מלכם כבראשונה קודם שהורידוהו מגדולתו כיון שהוא עומד בפרץ:
על אחיך אם יבא לידי:
לא עשה יוסף כשורה. שהוציא כל איש מעליו שאילו בעטו בו ברב כחם מיד היה מת. קודם שיספיק להתוודע להם. שבמרירות נפשם כשראו אותו יחידי היו מוסרים נפשם להרגו:
אין אחי חשודים על ש"ד. שב"נ מצווים על ש"ד. אע"פ שאמר יהודה שיהרגנו כדלעיל גזים ולא עביד (יפ"ת):
אין אחי חשודים וא"כ כהוגן עשה שהוציא כל איש מעליו כדי שלא יתביישו אחיו בפני המצרים: