עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק פה · פסקה ז
שתים הם כו'. עיין מ"ש לעיל פ"ס:
ולא מצינו מקום כו'. וכיון שלא מצינו מקום הזה עוד בכתוב א"כ למה ליה לפרש כלל שם אותו מקום. וה"ל למימר סתמא על דרך תמנתה:
בפתח שכל כו'. כמ"ש עיני כל אליך ישברו. ור"ל שהיו עיניה תלויות להשגחת ה' לסייע לה לדבר מצוה. ועיין בפ"ק דסוטה ששם הנוסחא נשתנה:
שפתחה לו את העין. במס' סוטה שנתנה עינים לדבריה. ופרש"י דוגמא ופתחי היתר היתה נותנת לעצמה שאין עבירה בדבר:
טהורה אני מנדה: