עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק עח · פסקה טו
בקש ללותו על ידי אנשיו. וזה אומרו אציגה נא:
ולא הוה נסיב לא היה לוקח ארמאי עמו ללותו מבית המלך:
עד שמכר הסוס בילקוט וברמב"ן הגיר' הפינס שלו פירוש מעיל חשוב שלו:
היכן הם דליכא למימר שלהיותם טפלים לו לא הוצרך להזכירם. שהרי כולם ראשי גייסות כדלעיל פרשה ע"ה ולא בטילי לגביה:
נשמטו כאו"א בעוד יעקב ועשו נושקים ומחבקים זא"ז. שמתחלה עלו למלחמה לפי שלא הכירו במעלת יעקב. ועתה הכרת פניו ענתה בו כי חוט של חסד משוך עליו:
אימתי פרע להם כי ה' נותן שכר לעכו"ם בעוה"ז:
כי אם ת' איש. ויתכן שהיו מבני ארבע מאות איש דעשו ונשמר להם זכות אבות: