עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק ע · פסקה יג
אם לרמאות כו'. פי' כי אחי אביה הוא כלו' דומה לו או מתייחס אחריו שהוא רמאי כקרובו. ועיין בסוף פ"ק דמגילה:
לעולם אין האשה רגילה כו'. פירשתי לעיל פ"ס:
אמר אליעזר פסול הבית כו' דרשו ענין לבן לגנאי ולא לשבח שלא מחמת שמחתו ביעקב רץ לקראתו וחבקו ונשקו מדכתיב ויחבק לו וישק לו דמשמע לו להנאתו ולטובתו (מת"כ):
זה שהוא אהובו כו'. שכבר נודע לו שהוא קבל הברכות ונודע לאביו מדרגת עשו (יפ"ת):
אפיסתקיתי פרש"י פרגמטיא:
דנרין אינון כו' דנרים הוא שהביא והם בחיקו סביב למתניו:
ממון אתית כו' ממון באתי טעון לא באתי טעון ונושא אלא מילין סיפור דברים מה שקרה לי. שאני בורח ונטלו ממוני: