עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק סח · פסקה ו
וכי לא יצא משם אלא הוא. פי' מה צריך להזכיר יציאתו לא הוה ליה להזכיר רק הליכתו חרנה שהוא מה שצריך לנו לדעת לענינינו. ופי' כמה חמרים יצאו כו' כמה מוליכי חמורים ומוליכי הגמלים יצאו משם. וכשם שאין צורך לנו בהזכרת יציאת כמה חמרים וכמה גמלים דלא איכפת לן מידי בזה. כן יציאת יעקב לא איכפת לן מידי ולא היה צריך להזכיר (יפ"ת):
ר' עזריה כו'. ר"ל דאיכא נפקותא מהזכרת היציאה לאשמועי' שיציאת צדיק עושה רושם. ובזה הוא כאילו יצא יעקב לבדו כי יציאת האחרים לא עשה רושם אלא יציאת יעקב (נזה"ק):
הוא זיוה הוא הדרה. זיוה כנגד למוד התורה והחכמה שנקראת זיו שחכמת אדם תאיר פניו. והדרה הוא הכבוד שמכבד כל אדם ומתכבדין בו כענין והדרת פני זקן (יפ"ת) ועיין מ"ש ברות רבה:
דלא היתה שם אלא אותה הצדקת לבד. ולרות לא חשיב כלל שעדיין לא נתגיירה אלא בדרך לדעת רבנן ז"ל (יפ"ת):
אלא הכא דהוה יצחק ורבקה מהא משמע דס"ל דיעקב ויצחק ורבקה היו דרים בבאר שבע. ופליג אמ"ד לעיל דיצחק היה דר בחברון ולא בבאר שבע (נזה"ק). ועיין מ"ש לעיל סי' ו' בענף: