אור ברסלב
עץ יוסף על בראשית רבה פרק סה › פסקה ד

עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף

פרק סה · פסקה ד

פסקה ג

למה ליצחק תחלה דהוה ליה למימר ליצחק ורבקה וקאמר ולרבקה משמע לרבקה אחר זמן:

לא היתה מקפדת כו'. לאו למימרא שלא היתה מקפדת כלל ח"ו אלא כגון נחוש ועוננות כי בהיותה רגילה בבית אביה בעכו"ם לא שמה לבה לענינים קלים כאלו כל כך כמו יצחק שיצחק שלא נסה באלה כלל היה מרגיש אפילו בענינים קלים כאלו:

תלוי בה כו' שע"י שהיה מבטנה היה האחד רשע בטבע משפחתה דאל"כ בבטנך למה לי דידוע שהיו מבטן. אע"כ לומר שבטנך גורם להיות שני גוים היינו שיהיה אחד רשע בטבע משפחתה לפיכך היתה סובלת:

להיות יושבת בתוך ביתה היא רגילה בקטטות ובדברים העצבים לה כמנהג בני בית. אבל דרכו של איש להיות יוצא לדרך כו' שרגיל לצאת ולישא וליתן בחברת האנשים יצטער מאד בהיותו בבית. ולכן כל שנוי וצער אשר ירגיש בבית יצטער מאד משא"כ באשה שדרכה להיות בבית תמיד (יפ"ת ומת"כ):

גרם עשו:

להורו לאביו:

לסלק ממנו רוה"ק היינו בשביל עבודת אלילים של נשיו נסתלקה רוה"ק מיצחק ולפיכך הרגיש הוא תחלה. ודריש מורת רוח מרימות ומסלקות רוה"ק (יפ"ת):

תוכן העניינים

עץ יוסף על בראשית רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה