עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק מז · פסקה ז
העמידן גבעה כו' והיינו דכתיב אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה וגו' וכדמפרש בחזית. ולשון האגדה כאן קיצר:
ועלה ריחן לפני הקב"ה כו' שזה היה כריח ניחוח למה ששפכו דמם ונתנו בשרם להיות רימה ותולעה בחייהם. ואין קרבן גדול מזה (יפ"ת):