עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק מו · פסקה ה
נשבע ה' כו'. ובאברהם מיירי שע"י שחטא מלכי צדק נתן הקב"ה הכהונה לאברהם כדלקמן בויק"ר פ' כ"ה:
אם ימול מן האוזן. דכתיב ביה ערלה וכן מן הפה וכן מן הלב וכדאמר ר"ע:
מן הלב אינו כשר. אגב שזכר כל הערלות זכר ג"כ ערלת הלב אע"פ שאין שייך בו תיקון כי הלב בנקיבה דקה ימות:
ערלת הגוף שאין שייך מום בעור יתר:
ונאמר ערלה בגוף וערל זכר. לא גרסינן לה וכן בויק"ר פ' כ"ג ליתא דאי קים לה לר"ע דערל זכר היא ערלת הגוף לא הוה צריך להיות מתמיה:
מקרא אמר ובן שמונת ימים. צ"ל נגדא אמר כתיב ובן שמונת ימים כו' א"ר תנחומא מסתברא דנגדא. וכן הוא בויק"ר:
מהיכן ימול ויהיה יכול לחשוב ולדבר ולשמע זו ערלת הגוף כצ"ל (א"א):
וכי יש ערל נקבה. ולמה ליה למימר וערל זכר. הלא כבר כתיב המול לכם כל זכר. אלא להורות מקום המילה. ועי' בפ' קדושים שם הבאתי גי' הנזה"ק ופירושו: