עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק כב · פסקה יא
לעליונים ולתחתוני' אתה סובל. מפר' מנשוא לשון סבלנותא וה"ק לעליוני' ולתחתוני' אתה סובל ולפשעי אי אתה סובל כאילו הוא משא כבד:
גדול עוני מנשוא משל אבא. שאמר כן דרך ודוי גדול עוני מנשוא שאינו ראוי לכפרה כי נשא ק"ו בעמו מאביו:
על מצוה קלה עבר פליג אמ"ד לעיל פ' י"ט שלא נטרד אדה"ר עד שחירף וגידף (נזה"ק):
אתמול גרשת כו'. גרשת לשון עבר וקין עדין לא גורש. דרש רמז למה שגירש לאביו אתמול:
שמא מפניך אסתר וכי אע"פ שאני מגורש אני נסתר מפניך. אלא ודאי שעינך בי תמיד ולא אפשר לי להנצל מזעמך: