עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק כב · פסקה א
והאדם ידע כו' זכור רחמיך כו'. מייתי הך דרשא הכא לומר דבחסד היה זה (יפ"ת):
לא מן דכדון שאם היית מבקש דבר חדש מעתה. הייתי נדון אם לקיים בקשתי ואם לאו. אך מאחר שאני מבקש דבר שנהגת בו כל הדורות טובים ורעים ראוי שתעשה בקשתי:
שהוא אלף שנה כדלעיל פ"ח סימן ב':
שבם ברחמים ובחסד:
איך נזקק להעמיד תולדות שלא נתיישב העולם אלא מן שת שנולד אח"כ: