עץ יוסף על בראשית רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק כ · פסקה א
איש לשון וגו' איש חמס וגו'. מפרש איש לשון על המלשין. כי האיש חמס רע מן מצירים יצודנו גם לאיש לשון למדחפות של גיהנם (נזה"ק):
זה הנחש שרמז גפם לנחש לפי שהם תופסים אומנתו וכדכתיב התם שננו לשונם כמו נחש:
איש חמס רע כו' איש חמס מרמז על היצה"ר החומס וגוזל נפשו של אדם. הוא היה רוכב על הנחש כדי לגרום על ידו תקלה לאדם וחוה:
יצודנו למדחפות. יצודנו לנחש לגרום ע"י מדחפות וקללות הרבה בעולם לאדם וחוה ונחש (נזה"ק):