עץ יוסף על במדבר רבה· רבי חנוך זונדל ב"ר יוסף
פרק ז · פסקה ב
בדין הוא שיקלקלו. נראה דצ"ל בדין הוא שיקלו מלשון ובוזי יקלו.
והיאך מנאן משה. דהא האבות לא יניחו למנות בניהם שלא ישלוט עליהם נגף. גם ליכא למימר שכל אחד נתן שקלים כמנין בניו ומנה משה להשקלים. דא"כ יהיה צריך כל אב למנות את בניו לידע כמה שקלים יתן. אבל במנין ישראל שמנו מבן עשרים נתן כל אחד שקלו ולא היה מנין כלל (ז"ר).
עשה שטים שנאתי וגו'. לא ישב בקרב ביתי וגו'. שבחטא העגל סטו מאחרי ה' וע"כ נתרחקו. כי נעשו זבים ומצורעים הבלתי ראוים לקבל אות אלהי.