עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
ברכת התורה · ג
מסכת סופרים פי"ד ה"ג:
ברות ובשיר השירים ובקהלת באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר על מקרא מגילה ואע"פ שכתובה בין הכתובים הקורא בכתובים צריך לומר בא"י אלקינו מה"ע אקבמ"ו לקרות בכתבי הקודש במגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן.
הנה דעת הגר"א, הובא ב"מעשה רב", דמה שקורין שיר השירים בפסח ורות בעצרת וקהלת בחג היא תקנה גמורה וצריך לברך עליהן על מקרא מגילה ושהחיינו, ומקורו מהמסכת סופרים הזה, כמו שכתב בביאורו על או"ח סי' ת"צ. הרי דמפרש, דמה שצריך לברך על מקרא מגילה הוא משום דהוי מצוה לקרות המגילות האלה כל אחת בזמנה, ולפיכך מברך עליהן גם שהחיינו, כדין מצוה הבאה מזמן לזמן.
וקשה, דהא מבואר במסכת סופרים דגם על כתובים צריך לברך "אקבמ"ו לקרות בכתבי הקודש", ובכתובים לא מצינו שום תקנה שיהא צריך לקרותם באיזה זמן מן הזמנים [אך לפי דעת ר"ת בשבת ד' כ"ד דבשבת במנחה היו מפטירים בכתובים, ניחא שפיר, דאפשר דאז לא היה המפטיר אומר ברכות ההפטרה אלא הברכה לקרות בכתבי הקודש], וע"כ דהברכות האלה אינן אלא ברכת התורה, וסובר המסכת סופרים דלכתובים ומגילות תקנו לכל א' נוסח ברכה בפ"ע, וכשקורא בתורה קתני התם דמברך:
"אשר נתן לנו תורה מן השמים חיי עולמים ממרומים" ופליג בזה המסכת סופרים על תלמודא דידן:
ועוד, דהא מסיים המס' סופרים:
"במגילת אסתר אמרו שצריך להזכיר בה זמן", משמע דוקא במגילת אסתר צריך לברך שהחיינו אבל לא בשאר המגילות. ומזה לכאורה משמע דלא כדעת הגר"א, דבשאר המגילות אין שום תקנה לקרותם בזמנם, וע"כ לא שייך שהחיינו, וע"כ דהברכה היא משום ברכת התורה לבד, וכמש"כ. ודעת הגר"א צ"ע.
שוב מצאתי בתשו' הרמ"א סי' ל"ה, שכתב ג"כ כעין זה בביאור המס' סופרים. עיי"ש.