אור ברסלב

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי תרומות· רבי ישראל איזנשטיין

פרק ח

פרק ה

הלכה א

מ"ט דר"א כיון שהתחיל בהיתר כו' שהי' אימר הלעוס כבלוע עי' ברא"פ שכ' ולפ"ז אכולהו פליג ר"א וקשה דהא במשנה מבואר ההיפוך וצ"ל דר"נ פליג על רבי וכ"ב הר"ש. אולם מצאתי בתוס' רי"ד לנדה (י"ג א') שכ' לפרש דברי ר"נ דבהתחי' באיסור ס"ל לר"א דבודאי לא יגמור אולם גם אם התחיל בהיתר מ"מ אם הי' בעין היה סבירא ליה לר"א דבודאי לא יגמור. אולם אם לעוס אז סבירא ליה דיגמור ע"ש ולפי זה לא נצרך לומר דפליג על דמשנה והבן:

השוחט בהמה ומצא בה חזיר מותר באכילה ור' יונה אמר אסור באכילה עמ"ש הרא"פ בביאורו והוא דחוק ואשתמיט מיניה מ"ש בשו"ת מהר"ב' מרוטנבודג (סי' תקי"ב) דגרס יונח אסור היינו אם מצא יונה אסור ועטיו"ד סי י"ג ובתב"ש (שם סקנ"א) שכ' שכן העיקר. יין שנתגלה אסור לשתותו ואם שיהוי והחמיץ מאליה אסור. עי' בב"י יו"ד (סי' קט"ז) שכ' שם וז"ל וקאמר שם בירושלמי דה"ה ליין שנתגלה והחמיץ מותר עכ"ל מבואר שהיה גורם כאן מותר במקום שכתוב לפנינו אסור ועי' פר"ח שם. הגילויין נוהגין בין בארץ בין בח"ל. עי' פ"מ שכתב דמאי קמ"ל ודחק בזה. ועפר"ח יו"ד (סי' קט"ז סק"א) שכ' דקמ"ל אע"ג דלא חזיק נחש בירושלים עכ"ז הגילוי נוהג ע"ש ועי' מה שכתב הברכי יוסף שם:

תוכן העניינים

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה