עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ד · הלכה ו
[כ"י] בתפלה הוא אומר אלהי דוד ובונה ירושלים כו'. עי' בש"ק מה שהניח בצ"ע דהא אין חותמין בשתים וי"ל דס"ל להירושלמי כשיטת בה"ג בברכות (מ"ט א') דגרס בש"ס שם חוץ מזו ומ"ש הני תרתי קידושי נינהו ומודי רבי דחתמינן בהו בשתים אבל נחמה חדא מילתא הוא ובחדא בעי למיחתם ע"ש ברש"י ולפ"ז היכי דהוו תרי עניני חותמין בשתים וא"כ הכא דאמר אלהי דוד ובונה ירושלים המה שני דברים חתמינן בהו בשתים ועמ"ש הלח"מ פ"ב מהל' ברכות הי"א. הנה רבינו מנוח הל' שופר (פ"ב ה"י) כתב וז"ל דהא גרסינן בירושלמי כל שנה שאין תוקעין בתחלתה מריעין לה בסופה לא שחל ר"ה להיות בשבת לא שאירעו אונס פי' כגון שאין שם ב"ד הראוין לתקוע א"נ שנתרשלו במצוה ולא לקחו שופר עכ"ל והנה לא נמצא כלל בירושלמי מימרא זו והוא בבבלי ר"ה (ט"ז ב') והתוס' פי' שם בשם הבה"ג לא דמיקלע בשבתא אלא דאתיליד אונסא וכן כתב זה בשם בה"ג בטור א"ח סי' תקפ"ה ובמהרי"ל פירשו באופן אחר דמיירי שביטלו במזיד ואי היה מבואר בירושלמי לא היה המהרי"ל מפרש דלא כהירושלמי ועי' בט"ז שם: