עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ג · הלכה ג
שופר של ר"ה. עי' בא"ז הלכות ברכת המוציא (סימן קל"ט) והלכות שופר (סימן רע"א) שכתב בשם הירושלמי פ"ג דר"ה והתוקע בשופר צריך לברך ברוך כו' לשמוע בקול שופר ושהחיינו ואח"כ תוקע עכ"ל. והנה הרא"ש הביא בר"ה (פ"ד סימן י') בשם הראבי"ה שהוא כתב בשם הירושלמי כדברים האלה וראיתי להקרבן נתנאל שם שכתב דהוא טעות דמוכח מ"ש כן בשם הירושלמי דהא הרז"ה והרמב"ן נחלקו אם ברכת שופר הוא מתקנת הגאונים יעו"ש. אולם הרי לפנינו בא"ז בשני המקומות שכתוב כן בירושלמי ולפני הראבי"ה והא"ז היה כן הנוסח בירושלמי ולפני הרז"ה והרמב"ן לא היה כתוב בירושלמי כמו שהוא לפנינו וכן מוכח ממה שחקרו בספר הישר לר"ת ובבעל העיטור האיך הוא נוסח הברכה ולא פשטוה מהך דירוש' מוכח שלא היה בגירסתם: