אור ברסלב

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי ישראל איזנשטיין

פרק ד · הלכה י

הלכה ז

וחכמים מטמאין שדרך תינוק לטפח בעיסה בקה"ע כ' דלא גרסינן בעיסה כו' ע"ש ובמח"כ לא ראה בתוס' חולין (פ"ו א' ד"הרוב) ונדה (י"ח ב' ד"ה רוב) ובר"ש טהרות (פ"ג מ"ח) שהביאו הירושלמי הזה וגורסים בעיסה והביאו ראיה מזה דלא כפירש"י דרק התינוק הוא ודאי טמא והספק הוא אם נגע בעיסה. וע' במראה הפנים שכ' שזה ראיה לר"ת ולא ראה שהתוס' והר"ש הביאו הראיה הזאת ונראה שהקה"ע כ' כן לרש"י והוא אולי לא גרס בירושלמי בעיסה. ועיין ערוך לנר נדה (דכ"ה ע"ב) אבל גם זאת תקשה למה פי' כפירש"י ולא כר"ת כיון שהתוס' והרא"ש הכריחו כן. וכן ראיתי להר"מ בפי' המשנה ובחיבורו ה' אה"ט (פט"ז ה"ו) שפירש כן ע"ש:

ומניין שהורגין על החזקות כו' כתיב ומכה אביו ואמו כו'. בשירי קרבן כתב ודלמא התם היינו טעמא דאיכא נמי רובא דרוב בעילות אחר הבעל כדאמרינן בבבלי פ"ק דחולין אבל בחזקה דליכא רובא מנ"ל דהורגין ולא קשה מידי דהאי רוב בעילות אחר הבעל מנ"ל זה דלמא היה פרוש ממנה וע"כ דהוא משום חזקה דחזקה על כל הנושאים זה את זה דהוא בועל אותה ולכן אנו אומרים דרוב בעילות אחר הבעל אבל העיקר הוא החזקה. ועיין בב"ש (סי' י"ט סק"א) ובשו"ת ח"ס (חאה"ע סי' מ"א) וא"כ הוי רק חזקה:

סוף הספר

תוכן העניינים

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה