אור ברסלב

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי ישראל איזנשטיין

פרק ב

פרק א

הלכה א

מחלפא שיטתיה דר' יהודא. עיין בקרבן העדה שמהפך הגירסא וגרס תחלה דר' יוסי ואח"כ דר' יהודא ועמ"ש בשייירי קרבן ולא ראה בתורת האדם להרמב"ן (דל"ד ע"ח) ששם הביא דברי הירושלמי הללו וביארם בדרך יפה לפי הגירסא שלנו ע"ש:

הלכה ג

אמר ר' מונא אין ידע דלא מיזבן והוא פחת כו'. עיין בשירי קרבן מה שהניח בצע"ג על דברי הריב"ש. אולם באמת צדקו דברי הריב"ש דבגירסת הריב"ש היה כתוב בירושלמי אמר ר' מונא אין ידע כ' ופחת מן קרנא אמר ר' יוסי בר בון אגרא וקרנא קרן הוא וא"כ ר' מונא סובר דרק קרנא אי פוחת אז מותר ואם אינו פוחת מן הקרן אסור אף שמפסיד בשכר ואמר ר"י בר בון אגרא וקרנא קרן הוא היינו דגם השכר נקרא קרן ואם פוחת מן השכר ג"כ מותר וע"ז אמר הריב"ש דהסמ"ג שפוסק דאם מפסיד מן השכר אסור ע"כ דפוסק כר, מונא. ועיין בשו"ת הריב"ש (סי' ש"כ) מבואר שם כן ובב"י (סי' תקצ"ט) נפל ט"ס בהעתקת דברי הריב"ש בדברי ר' מונא פוחת מן קרנא כתוב שם אגרא ובשביל זה גרס לו לבעל שירי קרבן להקשות כן והאמת כמו שכתבתי וא"ש:

כלום אסרו בשר בכור להשקל בליטרא לא כדי שיהיה מוכרין בזול כו'. מוכח מזה דבשר בכור צריך למכור בזול וכ"כ הא"ז בה' בכורות (סי' תק"ג להלכה כן. אולם לא ראיתי לא' מן הפוסקים שיפסקו כן. ונראה שהם דחו זה מהלכה דלפ"ז בודאי הוי רק מדרבנן מה דאסור לשקול בשר בכור בליטרא. והנה כבר הכריחו התוס' בבכורות (כ"א בד"ה אכילה ול"א ב' ד"ה חוץ) דהוא מה"ת והוכיחו כן מש"ס סנהדרין (קי"יב א') ותמורה (ח' א') וכן דעת רש". ב"ב (די"ג ע"א וגם אף אם נימא דהוא רק מדרבנן כמו שנראה מדברי הרמב"ן והרא"ש כ"ה דבכורות עכ"ז נראה מש"ס דילן דהוא אינו משום שמא ימכרו בזול ורק משום בזיון וכמבואר בש"ס זבחים (ע"ה ב') דאיתא התם בעי רמי בר חמא המתפיס בכור לבדק הבית מהו שישקל בליטרא רוחא דהקדש עדיף או דלמא זילותא דבכור עדיף מבואר להדיא דהוא משום זילותא ולא משום דימכרו בזול ולכן דחאו אותו מהלכה:

תוכן העניינים

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה