אור ברסלב

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי ישראל איזנשטיין

פרק א · הלכה ד

הלכה א

כגון אנו שאין אנו צריכין לתלמודינו. נ"ב ע' מה שפי' הקה"ע ובגליון הש"ס הניח בצ"ע מר"ן וב"י סי' תרפ"ח ובליקוטי הרמב"ן למגילה (ד"ב ע"א) העתיק הירושלמי כגון אנו שאין אנו צריכין [אלא] לתלמודינו. אולם בתשובת פאר הדור להרמב"ם (סי' י') העתיק הגירסא כמו שהוא לפנינו ופי' שמי שא"צ ללמוד עוד ולעיין בספרים יהיה א' מהי' בטלנין ולעסוק בצרכי ציבור משא"כ מי שצריך ללמוד עוד אינו רשאי לעסוק בצרכי ציבור יעו"ש באורך:

כפר שאין בו כו' ע' מה שפי' בו הקה"ע. וכ"כ הרמב"ם בה' מגילה (פ"א ה"ח) אולם הראב"ד השיגו וע' בליקוטי הרמב"ן האריך בזה בירושלמי כרך שאין בו כו' וכ' שכ"ה גירסת הר"ח וע"ש מה שהעלה בביאורו וכ"כ הריטב"א בחידושים בשם הרשב"א. ובזה מיושבין דברי הראב"ד ובשו"ת הרדב"ז (ח"ה סי' ש"א רכ"ז) האריך לתמוה על הראב"ד דהא ירושלמי מפורש הוא ע"ש מה שדחק בזה. אולם באמת אין זה קושיא כלל דהראב"ד גרס בירושלמי כגירסת הר"ח והרמב"ן והרשב"א והריטב"א כרך שאין בו כו' ולזה רמז הר"ן במ"ש דהגירסאות מתחלפות בירושלמי ע"ש. וא"כ אין מבואר הדין הזה כלל בירושלמי והבן:

אמר ר' מתנא על שם לא תטע לך אשירה כו' ע' בשדה יהושע (די"ז ע"א) שכ' כל עץ בימה של עץ היתה ואלו היה עושין אותה מאתמול קרינן ביה כל עץ אצל מזבח ד' אבל כשחל בחול לא חיישינן בהאי שעתא דפורתא הוא והא תנא דרך הלצה קאמר ליה ולא שיש איסור בדבר עכ"ל ואני תמה ע"ז דלמה הוציא דברי ר' מתנא לדרך הלצה ולא נימא דדינא קמשתעי דהא להדיא כ' הרמב"ם (פ"ו מה' עכו"ם ה"י) דאסור לנטוע במקדש כל עץ והראב"ד שם כ' דבימה שהיו עושין למלך בהקהל לשעתו היה עושין וע"ש ובראב"ד פ"י מה' בית הבחירה ה"ז וכ"מ שם ובסדר משנה דע"ז במה שהאריכו בזה. ונראה דדברי ר' מתנא המה מדינא דכל מה שיכולין למהר שלא תהיה עומדת הבימה בביהמ"ק בודאי נעשה. ואין להקשות מדוע היו עושין אותה של עץ ולא עשו אותה של אבן כבר יישב זה הבאר שבע בסוטה דף נ"ט ע"א ע"ש:

תוכן העניינים

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מגילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה