עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי ישראל איזנשטיין
פרק א
הלכה ד
זיתין ורימון מה נפיק מביניהון שיזפין. עי' בפני משה שכתב בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתין עם רימון נפיק מביניהון שיזפין. והנה גם הרע"ב כתב כן וראיתי באגודת אזוב (ד' ל"ה ע"א) שכתב שאשתמיט להו הירושלמי לקמן הלכה ז' דזיתים אינם מקבלים הרכבה עיין שם. אולם לפי מה שכתב במעשה אורג דזיתים ורימונים המה פירות שנקראים כן ואינם הזיתים והרימונים המבוארים בקרא יעו"ש לק"מ מידי על הרע"ב והפני משה:
הלכה ו
צרכה להדא דר' יוחנן כו' עי' ברא"פ ששיבש הגירסא. ועי' בפני משה. אולם בא"ז ה' כלאים (סי' רנ"ח) פי' הירושלמי לפי הגירסא שלנו יע"ש:
הלכה ז
כאינש דאמר ליט ביזיא דכן איינק. ערש"י בביאורו לב"ר פ"ה שכ' וז"ל לייטין ביזא דהדין מיניק כאדם שאומר לחבירו ארורים השדים שהניקוהו ובתלמוד ירושלמי כתוב בזיעייא כמו קרועות ומתרגמינן בזועו על שם שהדדים נקובים במקום יניקת התינוק עכ"ל מבואר שהיתה גירסתו כאן בזיעייא: