עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ח · הלכה ב
[כ"י] ולא סוף דבר נפצעה. נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאה"ע (ח"א סימן ס"ו):
[כ"י] הרי שעלתה חטטין. נ"ב עשו"ת ח"ס חאה"ע (ח"א סי' מ"ד):
אמר ר' מתנה משחררין לו שפחה כו'. בשירי קרבן תמה ע"ז וגרס משיאין לו שפחה ולפ"ז מוכח דעמוני מותר בשפחה ולא כהחלקת מחוקק (סי' ד') שנסתפק בזה וכבר תמה עליו השער המלך (פט"ו מהא"ב) מדברי הירושל' הללו ובישועת יעקב העיר ג"כ על הח"מ כן. ומ"ש הישועת יעקב דהרשב"א גרס ג"כ משיאין הוא תמוה דהרשב"א גרס משחררין לו וכמבואר בחי' הרשב"א יבמות (דע"ז ע"ב) ע"ש: