עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי חגיגה· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ב · הלכה ב
[כ"י] אמר לון אין צפרית כו'. נ"ב עיין ש"ק שכ' וז"ל מה שפירשתי בקונטרס שהוא לשון זעקה כן פירש ביפה מראה אך קשה לי לפרש כן שאין לו שוה במקרא ובתרגום ונראה שהוא לשון סביבה כמו צפירא דמסכת כלים פי"ז ע"ש. ולא ראה במוסף הערוך ערך צפר שכתב שהוא ענין קריאה ובערוך השלם כתב שכן ביאורו בלשון ערבית [אמר בו"ת עיין עין זוכר אות א' סי' ל"ד]: