עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ח · הלכה ד
אית תניי תני מאחר שנתנו לה כו'. וראיתי להבני יעקב (דקכ"ו) שכ' דהפי' דמאן דתני שכתבו בגט ישן דמשמע דוקא אחר שכתבו אם נתיחד איכא למיחש לגט ישן אבל לאחר שנתנו ליכא למיחש והיינו כבית שמאי דהמגרש את אשתו ולנה עמה בפונדקית דא"צ גט שני ומ"ד שנתנו חיישינן ג"כ לגט ישן היינו כב"ה ע"ש והוא תמוה דהמעיין בירושלמי יראה דקאי על ב"ש בגט ישן ולא על לנה בפונדקית ועוד דא"כ יהי' דברי ב"ש סתרי אהדדי דהא משמע להדיא דב"ש סוברים דאף אם נתיחד בין כתיבה לנתינה עכ"ז מותר לגרש באותו גט ולפירושו הוא להיפוך ע"כ נראה הנכון כפי' הפני משה: