עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ברכות· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ב · הלכה ג
ר' יוחנן בקיימא דהוה חזיק רישיה כו' ע' מ"ש הרא"פ בביאורו, ולא נהירא כלל ובמעריך (אות ח') כ' בשם תשובת הרשב"א הגירסא בסיתוא דהוי חזיק רישיה כו' ע"ש וכן ראיתי באורחות חיים ה' תפילין ובא"ז (סי' תקל"ב) שגרסו כן. ומ"ש המעריך בביאור דברי הירושלמי ואינו אסור משום ערוה לא נהירא כלל ותו דתקשה על הרא"ש דחציצה פוסלת בתפילין. וע' בא"ז (סי' תקע"ו) מ"ש וז"ל משמע היה חוצץ כמו [בזה"ז] מכנסיים מבואר דלא כפי' המעריך. וראיתי בתוס' יה"כ יומא פ"ו א') שהשיג ע"ד המעריך. אולם ראיתי בחי' הריטב"א לב"מ (דק"ה ע"ב) מ"ש בביאור הירושל' בשם הראב"ד ונעלם זה מהמפרשים. וע' בהקדמת שו"ת בית אפרים מ"ש בביאור דברי הירושל' האלו:
כשהוא נותן על יד מהו אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין כו' כן הוא הנוסחא בירושלמי באור זרוע הלכות כיסוי הדם (סי' שפ"ז) והלכות תפילין (ס' תקפ"ב) וכתב דפליג בזה על הבבלי וכ"ה בחי' הר"ן נדה (נ"א ב) ובבעל העיטור ה' תפילין (חלק ס') אולם ברוקח (סי' שס"ג) איתא הגירסא בירושלמי להיפוך דעל ש"י אומר להניח ועל ש"ר אומר על מצות. וכ"ה בס' הישר לר"ת (סי' שמ"ו) וכ"ה בחי' הריטב"א לר"ה (ל"ד א) כשהיא נותן ש"י אומר להניח תפילין וכשהוא נותן ש"ר אומר על מצות תפילין כך הנוסחא הישנה הנמצאת בספרים מדויקים עכ"ל: