אור ברסלב

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי ישראל איזנשטיין

פרק ה · הלכה ב

הלכה א

[כ"י] אסרו אילן יבש מפני אילן לח ברוקח סי' ש"א הנוסחא גזרו אילן יבש מפני אילן לח:

מ"ד נשענין בבריא מ"ד דאין נשענין בתש. הנה בהג"א פ"ה דביצה איתא ולהשען בבריא מותר כו'. ע' שו"ת מנחת יהודא חא"ח בסופו בהגהותיו על הג"א שם שהביא גירסא ולהשען בכדי מותר בתשמיש אסור כו' ע"ש והביא בשם היש"ש לחלק בין בריא לתש וכ' אפשר דכ"ה הגירסא בהג"ה הנ"ל. ומה דמספקא ליה פשיטא לי דכן הוא הגירסא להג"ה הנ"ל דהא מקור הדברים הוא מהא"ז ומבואר בא"ז (ה' יו"ט סי' שס"ו) שהביא הירושלמי לחלק בין בריא לתש. וראיתי במראה הפנים שכ' כל האי שקלא וטריא ולא ידעתי מדוע דחה דברי הירושלמי מהלכה הלא התם בבבלי מיירי בתשמיש והכא מיירי בלהשען וע' בא"ז שם שאחר שהביא דברי הירושלמי סיים אבל שימש להשתמש באילן או בבהמה אפי' בבריא אסור כההוא דפ' מי שהחשיך כו' ע"ש. וע' ביש"ש (פ"ה דביצה סי' ו') ומ"א (סי' של"ו ס"ק ט"ו) שפסקו כן לחלק בין בריא לתש:

[כ"י] נשענים ע"ג בהמה. ברוקח סימן ש"א הגירסא נשענים ע"ג בהמה בשבת ותני אין נשענים כו':

[כ"י] למען ינוח שורך וחמורך. עי' במה"פ שכ' ומיהו למדנו מהא תלמודא דבשבת דאיכא שביתת בהמתו אם רוכב על בהמה לאו משום גזירה לחוד עובר דאינו אלא מדרבנן אלא דאיכא נמי לאו משום שביתת בהמתו ולא עוד אלא דעדיפא ממחמר דאע"ג דמסקינן בשבת דקנ"ד דמחמר אף לאו ליכא ביה מ"מ הכא הואיל דהבהמה מצטערת ברכיבתו עובר על שביתת בהמתו עכ"ל ודבריו תמוהים דמ"ש דבמחמר ליכא לאו ליתא דבודאי איכא לאו במחמר רק שאין לוקין עליו וכמבואר בש"ס ורש"י שם בדקנ"ד ע"ב ובשביתת בהמתו להרבה פוסקים ליכא רק עשה כמבואר בתוס' שבת (נ"א ב) אולם יש סוברים דיש גם לאו בשביתת בהמתו עפמ"ג סי' ש"ה במ"ז סק"א אולם לא נהירא שיהיה עדיף שביתת בהמתו ממחמר ומה גם דש"ס דילן לא ס"ל כהירושלמי בדרכיבה איכא משום שביתת בהמתו רק גזירה שמא יחתוך זמורה דברכיבה חי נושא א"ע וראיתי להעיר על הא"ר סי' ש"ה ס"ק כ"ד שכ' עמש"ש בשו"ע דמותר למסור סוס לרועה בשבת וע"ז כ' הא"ר דבשבה"ל מבואר דין זה גבי יו"ט ולא גבי שבת וכ' שם הא"ר וז"ל וכמדומה לי כיון שנשמט בב"י בהעתקתו תיבת ביו"ט וכשחיבר ס' השו"ע חשב דקאי אשבת עכ"ל והוא תמוה דהא הב"י דייק שם דדוקא ברגל ולא בשבת מבואר שגם הב"י הבין דהך דינא דהשבה"ל הוא רק ברגל ולא בשבת אולם ס"ל להב"י דכ"כ השבה"ל משום דס"ל דברכיבה איכא משום שביתת בהמתו כהירושלמי וע"כ יש חילוק בין שבת ליו"ט משא"כ לדידן דס"ל דליכא ברכיבה משום שביתה וכיון שמוסר אותו לרועה דהרועה לא יעשה בו מלאכה מסתפי מבעה"ב רק יוכל היות דירכב עליו וע"כ אין חילוק בין שבת ליו"ט וע' בחי' המאירי לביצה שגם הוא כ' דלא כהירושלמי דאין ברכיבה משום שביתת בהמתו דחי נושא את עצמו:

[כ"י] רבי הוה מסב לר"ש בריה עיין יוחסין שכ' וקשה כי ר"מ מת קודם ר' יוסי ור' יהודה דר' יהודה לא רצה להניח את סומכוס תלמיד ר"מ לבית המדרש אחר מיתת ר"מ. א"כ איך יהיה בחופת ר"ש ברבי ושמעתי אומרים כי מלאך היה בדמות ר"מ עכ"ל היוחסין. וכתב הסה"ד (אות ר' יהודה הנשיא סימן י"ג) וז"ל אכן התוס' מנחות דף (ק"ד רע"א) כתבו דר' יהודה היה בימי רבי כי אפי' ר"מ דמת קודם ר"מ היה בהלולא דר"ש ברבי עכ"ל התוס' ועכ"ל הסה"ד:

מכות ביו"ט ואין מכות בשבת. ע' בקה"ע ופ"מ מה שפי' ולפ"ז תקשה דהא זה הוי מקולי שבת וחומרי יו"ט ולא הוה כמו אידך דמייתי ותו דהא הטעם דאין מלקין בשבת משום שחייב סקילה וכבר קחשב זה. וע"כ נראה העיקר כמו שראיתי להרב המאירי בחידושיו לביצה (דל"ז) שהעתיק מכות בשבת ואין מכות ביו"ט ופירש דיש חילוק מלאכות בשבת ואיך חילוק מלאכות ביו"ט. ודע דהירוש' הזה איתא ג"כ במגילה (פ"א ה"ו) דמקשה על המשנה דאין בין כו' דהא איכא סקילה ומשני דלא חשיב רק החילוקים שביניהם באוכל נפש. ומזה קשה לי על התוס' מנחות (דל"ב ע"א ד"ה תפילין) שהוכיחו דלא איירי בהמשנה בדברים הכתובים מדלא קחשיב סקילה במשנה אין בין יו"ט לשבת ע"ש והוא מהתימה איך העלימו עיניהם מדברי הירושל' במגילה וכאן ומדתירצו בירושל' דלא קחשיב רק דברים שיש בהם אוכל נפש משמע דס"ל דאפי' דברים הכתובים קחשיב במשנה שלא כדבריהם וצ"ע:

[כ"י] מהו להדליק נר של אבטלה ע' תוס' ביצה (כג א) שהביא הנוסחא בירושלמי מהו להדליק נר של בטלה ביו"ט ר"י אוסר ורבנן שרי וע"ש שכתבו שתלו במחלוקת אי הבערה ללאו יצאתה או לחלק וראיתי במנחת חינוך (סי' רצ"ח) שתמה ע"ז דא"כ ס"ל לר"י דהבערה לחלק יצאתה ובאמת ס"ל לר"י דהבערה ללאו יצאתה כמבואר ביבמות (ו' ב) ובשאר דוכתי ע"ש שהניח בקושיא ולק"מ דהאי ר' יוסי שבירושלמי הוא אמורא ולא תנא וכן ראיתי להרש"ש בהגהותיו לביצה שכתב כן והוא פשוט:

תוכן העניינים

עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה