עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי ישראל איזנשטיין
פרק ד · הלכה א
מוקצה שיבש אסור ליגע בו עמ"ש הקה"ע. ובא"ז (ה' יו"ט סי' שנ"ט) כ' ונראה בעיני דקא משמע לן אף על פי שיבש שאין בו ממשות אפילו הכי לא פקע מיניה איסור מוקצה ואסור ליגע בו דקאמר נראה בעיני דלאו ליגע דוקא קאמר אלא כלומר אסור ליגע בו ולטלטלו. ומוכח מזה דהא"ז סובר דמוקצה אינו אסור בנגיעה רק בטילטול וע' בא"ז ה' שבת (סי' ל"ג) וצ"ע מזה על מ"ש המ"א (סי' תקי"ב סק"ב) ע"ש ולא ידעתי אמאי לא פי' הא"ז כפשוטו דאע"פ שיבש ואינו מוקצה וכמו דאיתא בש"ס דילן ביצה (כ"ו ב') והאמר רב כהנא מוקצה שיבש כו' וכ"ה בש"ס הזה (בפ"א ה"ג) מאן דאמר אסור נעשה כמוקצה שיבש כו'. ועמ"ש הפרמ"ג בפתיחה לה' יו"ט (ח"ב פ"א סי' כ"ד) וצ"ע: