עמוד העבודה· רבי ברוך מקוסוב
הקדמה
לרבי ברוך בן אברהם מקוסוב:
הקדמת המחבר:
הכוללת שני החיבורים יסוד האמונה ועמוד העבודה:
ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה כמבואר בספרים קדמונים הלא המה הזוהר ותיקונים וזוהר חדש ומדרש הנעלם ושנוי ומשולש בדבריהם הענין הזה אין מספר כידוע ללומדים בהם אשר כל זה יורה גודל ההתאמצות והזריזות ללמוד חכמת הקבלה כמאמרם ז"ל שנה עליו הכתוב לעכב וכן היא דרך העולם ג"כ כשאדם רוצה לזרז איזה אדם אחר באיזה ענין כופל לו האזהרה כמה וכמה פעמים וגם בגמרא הזכירו הענין הזה באמרם שלאחר מיתה שואלין לאדם ציפית במרכבתי ובכבודי כסא הכבוד היכן הוא עומד רגלי החיות היכן עומדים והאחרונים הרבו לדבר מאוד מגודל החיוב הזה כמו בפסק הגאון מוה' יצחק דלטאש הנדפס אצל הזוהר ודומה לו ובקצת מקומות בספרים הקדמונים תלוי ענין ביאת המשיח בזה כדאיתא בתיקונים בסוף תיקון ו' וז"ל וכמא בני נשא לתתא יתפרנסון מהאי חבורא דילך כד יתגלי לתתא בדרי בתראי בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור בארץ עכ"ל ותמהתי על אנשי דורנו שהצנועים שבהם מושכין את ידיהם מללמוד חכמת האמת ויש מהם נותנים סיבה טעם לזה ע"י כי פשתה המספחת וצרעת ממארת אשר נתרבו הכופרים באלהי ישראל ובתורתו הנתונה לנו ע"י משה נביאו נאמן ביתו ומאמינים במומר המפורסם כלב סרוח שבתי צבי ימח שמו וזכרו שחטא והחטיא את הרבים והדיחם מאלהינו ומתורתו ויבחרו להם אלהים חדשים מקרוב באו ילבשו בושת וכלימה לאמר כדברים האלה לכפור בקדמונו של עולם הקדמון האמיתי ויבחרו להם להאמין במועצות רעות של שבתי צבי ימח שמו וזכרו שם רשעים ירקב והכופרים הללו יש להם כמה וכמה הקדמות שהם ספירות גדולות ועושין להם סמוכות בדברי הזוהר והתיקונים בדרכים עקשים ונלוזים אשר כל משכיל ישר הולך לא יוכל לסבול גודל העקשות והעקמומית והנלוז מפירושיהם במאמרי הזוהר והתיקונים עפ"י הקדמותיהם כי מלבד שההקדמות בעצמן הם כפירות גדולות ורשב"י ע"ה מפורסם בחסידות נמרץ מאוד מאוד עד כי הגיע קרוב למדרגת הנבואה גם פירושיהם לשון הזוהר אינו סובל אותם כלל ועיקר הן אמת כי מספר הזוהר ראוי להתרחק בתחלת לימודו עד כי יפליג לימודו בכתבי קדשו של האר"י זלה"ה כמו בספר עץ חיים ופרי עץ חיים ונוף עץ חיים ואוצרות חיים ודרך עץ חיים וס' אדם ישר וס' הדרושים ופירושי מאמרי הזוהר ופירושי האדרות וספרא דצניעותא וספר מבוא השערים וספר הגלגולים הנדפס וכתיבת יד ואח"כ ילמוד בס' הזוהר והתיקונים ובתחילת לימודו לא יפליג עיונו בס' הזוהר כי הלא הוא ס' סתום וחתום ועי"ז קרוב מאוד לטעות בדבריו שעל המעט מן המעט יש לו משמעות ידוע ומפורסם ומפני כך הכופרים יערב לבם לתקוע הקדמותיהם המחויפות והשקריות בסתימות לשון הזוהר והתיקונים ולכן ראוי למעט הלימוד בם הזוהר אבל בכתבי האריז"ל אין שום חשש כלל ועיקר לבא לידי תקלה ח"ו כי דברי האריז"ל מבוארים מאוד הם למשכילים ואינם סובלים כלל פירושים זרים ובאמת שמעתי מכמה מגידי אמת שהכופרים הנ"ל מעולם אינם לומדים בכתבי האריז"ל אף שורה אחת לפי שדברי האריז"ל מכחישים מאוד להקדמותיהם המזוייפות וכוזבות ואחרי רואי מצאתי טעם אחר על המנעם מללמוד כתבי האריז"ל והוא כי כל החכמה הזאת מדברת מרוחניים כמו הספירות שבעולם האצילות והמלאכים שבעולם היצירה וכדומה והנה דרך לימוד כתבי המקובלים בהכרח יובנו על דרך הגשמיים כמו שתמצא בתחילת דבריו כשרצה לגלות סדר אצילות הנאצלים מהמאציל א"ס ית"ש כתב וז"ל דע שקודם אצילות הנאצלים וכל העולמות שתחתיו היה כל המקום הזה שבו עומדים ד' עולמות אבי"ע היה הכל מלא וממולא מן אור א"ס ולא היה שום מקום פנוי כלל להיות עומדים בו העולמות כאשר עומדים עתה לכן מה עשה המאציל צמצם את עצמו באמצעותו ממש ונסתלק אל הצדדים בשוה עד שנשאר המקום פנוי כמו עגול ממש ואח"כ המשיך בתוך המקום פנוי קו אור דק והוא נקרא חוט הא"ס והנה לכאורה המאמר הזה מובן לנו בדרך גשמי כפשוטו וכמשמעו כאילו הא"ס תופס מקום כמשמעות מאמרו שכל המקום הלז היה מלא וממולא מן אור א"ס ושהצמצם ג"כ יובן כפשוטו כאילו ח"ו יש להתפשטות הא"ס גבו כפשוטת משמעות לשונו שצמצם עצמו באמצעותו ממש כי איך יצדק לשון אמצע בדבר שאין לו גבול ותכלית ואח"כ באמרו המשיך מעצמותו קו אור דק יובן ג"כ לכאורה הציור בכח המדמה שלנו שהקו ההוא הוא דמיון קו גשמי ובאמת כל הדברים הללו א"א לפרשם כפשוטן ח"ו כי ח"ו כופר בעיקרי האמונה כמבואר כ"ז באריכות בס' שומר אמונים בויכוח שני שחיבר הרב הגדול מוה' יוסף אירגאס זכר צדיק לברכה שהפליא עצה והגדיל תושי' והאיר עין כל ישראל בחקירותיו האמיתיות העמוקות והמתיקות מדבש ונופת צופים ועיין שם מסימן ל"ד עד סי' מ"ז בויכוח שני ותמצא מרגוע ונחת רוח גדול כי האריך שם מאוד להכריח שענין הצמצום א"א לפרשו כפשוטו ח"ו כלל ועיקר אלא הכל הוא משל ודמיון לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע כי אנו לגודל עניית דעתינו וחולשת שכלינו המלובש בגוף שהוא חומר עכור ומסך מבדיל בין שכלינו לדברים המושכלים אצלינו ואין אנו יכולין להשכיל מהות אמתת הרוחניים על בוריים כפי מה שהם באמיתיות אלא ע"י משל ודמיון בדרך גשמי וממני נשכיל הרוכניים בהפשטת קליפת הגשמיות מהמשל אבל על הרוב איני מובן הנמשל רצוני לומר הכוונה האמיתית הנרצ' בנמשל כמו שתראה בשומר אמונים ויכוח ב' סי' מ"ב וכן כל דברי כתבי האריז"ל מדברים בדרך משל לשבר את האוזן ואמיתית ההבנה נעלם מאוד בעבור זה נסוגו אחור כמה אנשים למאות ולאלפים באמרו שא"א לשום אדם אפילו לגדול שבגדולים להבין אמיתית חכמת הקבלה על מתכונתה ומה כחי כי אייגע את עצמי חנם אפילו אם יזכך אדם את שכלו במאוד מאוד להיות דעתו נשגבה כבן עזאי בשוקי טבריא אעפי"כ לא יוכל להבין כתבי האריז"ל עצם הכוונה הנרצה בדבריו כי מי עלה שמים וידע לגלות לנו מהות הרוחניים לשנוכל להשכיל כתבי האריז"ל על דרך אמיתית המהות ההוא ותהלה ושבח לאל חסד הטוב והמטיב לרעים ולטובים כי גמל עלי חסד נפלא ואמיץ במאוד מאוד אשר השפיע עלי השגת מהות הרוחניים בתכלית מה שאפשר להיות מושג בשכל אנושי המתלבש בחומר עכור וגס ובמה אקדם אכף לאלהי חסדי אם הייתי עובד לו עבודה מופלגה אלף אלפי אלפים ורבי רבבות שנים לא הייתי משלם לו חלק א' מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות מטובו הגדול שגמל עלי ומעתה תהלה לאל לדעתי אין שום חשש כלל בעולם להיות צומח ח"ו תקלה ע"י לימוד החכמה הזאת וגם אין שום טענה להיות נסוג אחור בעבור שכל החכמה ההיא תובן ע"ד גשמי והכל הוא ע"ד משל לשבר את האוזן מה שיכול לשמוע ואינם יודעים עצם הכוונה במשל כי בעזה"י ע"י ההקדמה הגדולה שחברתי פה הויכוח השואל והמשיב אשר בם הסברתי מהות הרוחניים יובנו כמה מאמרים עמוקים מאוד עצם הכוונה הנרצה בהמשל ובעזה"י אסביר מאוד מאוד שיובן אף לחכמים פשוטים כי בדעתי להרחיב הלשון והמליצה כי עומק הבנת הענינים הללו יצטרכו להרחבת הלשון ומבקש אני בקידה ובכריעה ובהשתחו' בפישוט ידים ורגלים מחכמים גדולים שיוכלו להבין בסקירה חדא שאל יקוצו באריכות לשוני כי גלוי וידוע ליוצר בראשית שעצם כוונתי לא להתייהר ח"ו אלא לשם שמים לזכות את הרבים ה"ה חכמים פשוטים כמוני אשר הם יותר רבים מן החכמים הגדולים שאינם צריכין לתועלתי בענין הזה. ומחמת שיראתי אולי מקוצר לשוני לא יובן הענין רק למביני מדע לכן אני מרחיב הדיבור. ואם יאמר האומר מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לכתוב ענינים חדשים בדברי החכמה הזאת שאין שום אדם רשאי לחדש בה דבר מסברתו בשיקול דעתו ואין להאמין רק במה שמקובל ממקובלים נאמנים וחסידים אנשי מעשה המפורסמים בחסידות ופרישות אשיב אני אמת כי הדברים שאכתוב בחיבור שלי על החכמה הזאת הם חדשים וגם ישנים כי כל הספרים הקדמונים יעידון ויגידון שכן הוא האמת כמו שאכתוב בפנים אי"ה ונכרים דברי אמת לבעלי שכל ישר ולא לעקשים ומעקשים כי איני חושש אם המצא ימצא שום עקש אשר לא יכול להכיל דברי אמת בשכלו כי קצר מצע שכלו אבל לפני חכמים גדולים, אתנפל ואתנצל בהתנצלות גדול לא בשביל שעד עתה נעלם מעיניהם הענין הזה יאמר האומר שלא כוונתי האמת כי זמנין דמשתכחא מרגניתא באפרקסי' דעניא כי אפשר שענין הזה נוגע לאיזה ניצוץ משורש נשמתי כמ"ש האלשיך בכמה מקומות בענין מה שארז"ל בבבא מציעא מאן מוכח רבה בר נחמני שזה הדין היה נוגע לשורש נשמתו וכן ענין אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה פרה בת שתים ובעוונינו הרבים ימצא בדורינו כמה תלמידי חכמים אפי' אם:
ישמעו דברי אמיתי בתורה מאדם אחד פחות ונבזה לא ירצה להודות לו שכן הוא האמת מחמת שחרה אפם על שיצאו דבר זה מאיש פחות ונבזה אבל לא אריך למיעבד הכי ובקונטריס אחד כתבתי הנוגע לענין הזה במאמר בן זומא איזהו חכם הלומד מכל אדם ומצורף לזה ביאור המשנה כל המכבד את: התורה גופו מכובד על הבריות וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות ושניהם יובנו עפ"י סגנון א' והוא תוכחת מגולה על אשר ימאן לשמוע דבר אמיתי בתורה משפל אנשים. כללא דמילתא בעזה"י יובנו כמה וכמה מאמרים רבים מאוד. בהבצה יקרה ונכבדת וכולם הם מיוסדים על יסודי הגדול אשר עליו בניתי כל דברי הקונטרי' והוא להבין מהות הרוחניים כפי האפשרי להיות מושג בשכל האנושי המלובש בחומר עכור ועל הרוב אסביר ע"י משל בעזה"י ואף שהמשל לא יהיה דומה, להנמשל בכל צד כי בדברים רוחניים א"א שיהיה המשל דומה לנמשל בכל צד כי המשל הוא גשמי והנמשל הוא רוחני. ובאמת בכל מקום שממשילין. משל לרוחניים העליונים מן הגשמים אין הכוונה להשוות ולדמות ממש הנמשל למשל אלא עיקר תועלת המשל הוא כעין שביל ומבוא אל השכל האנושי להבין בשכלו ענין הרוחני ההוא שמתחלה לא ידע לנטות בשכלו אנה ואנה ולא היה לשכלו שום תפיסה כלל בענין הרוחני ההוא והמשל מורה דרך לשכל האנושי באיזה דרך ובאיזה ענין ישכיל ענין הרוחני ההוא אף שאפילו בבחי' אחת לא ישתוו המשל והנמשל כלל ועיקר כעין מה שהסברתי להבין ענין אחרת עצום ונמרץ המשלתי הרכבה מזוית המוזכר בדברי הפילוסופי' אף שאין המשל דומה:
לנמשל כלל ועיקר אעפי"כ ענין הרכבה מזגית הוא מבוא לשכל האנושי להשכיל ענין אחדות עצום ונמרץ ואחר שנביא המשל השכל האנושי עושה את שלו ומשכיל בדקות השגתו ומפשיט קליפת הגשמות מהמשל ומשכיל ענין אחדות עצום ונמרץ ואחר שמשכיל הנמשל על בוריו משליך המשל מנגד כי אינו צריך לו עוד אחר שמבין ענין הרוחני על בוריו בהבנה זכה יותר מהבנת המשל הגשמי שהבנת המשל הגשמי הוא כפשוטו ומשמעו והבנת המשל הרוחני הוא יותר דק וזך במדרגה מהבנת המשל הגשמי ואחר שמבין ענין הרוחני על בוריו בזכות שכלו ישליך מנגד את המשל הלאה למרחוק דמיון לזה למרגליות שנפלה בין החול אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגליות ומשמצאה הוא משליך את הצרורת מידו ונוטל את המרגליות כמו כן הוא כאן בתחלה קודם שהשכיל ענין הרוחני על בוריו הי' האדם הזה נצרך למשל שההבנה ההיא היתה גנוזה במשל ההוא שהוא כעין הצרורות וכשמבין הנמשל שהוא המרגליות משליך את הצרורות שהוא המשל ונוטל את המרגליות וזכור היטב המשל שהמשלתי בפנים הקונטרס לאחדות עצום ונמרץ מענין הרכבה מזגית המוזכר בדברי הפילוסופים כי יצטרך לך היטיב לכמה הבנות של עניני נכבדים דהיינו לאורות וכלים או להבין ענין המתלבש והמלביש שלעולם המלביש גרוע מהמתלבש ועפ"י שכתבתי שעיקר ענין המשל הוא רע כעין מבוא ושביל והוראת דרך אל השכל האנושי ולא שהבנת הנמשל יהיה שוה ממש אות באות להבנת המשל אלא הבנת הנמשל הוא יותר דק מהבנת המשל עפ"י זה תבין מה שאמר איוב ומבשרי אחזה אלוה ששמעתי שרבים מפרשי הפסוק שהרוחניות הוא ממש דומה לגשמיי' אלא שזה רוחני וזה גשמי ושגו ברואה וכל זה מפני שאינם יודעים מהות הרוחני אומרים זה ואיך יצדק לומר שהרוחניי' הוא ממש דומה לגשמיית כיון שזה רוחני וזה גשמי ואין להם באמת שום התדמות זה לזה אבל אני אסביר לך ענין התדמותם כמו שמשל הרכבה מזגית הוא דומה לנמשל שהוא אחדות עצום ונמרץ ובאמת לאי דומה ממש הוא כמו שידוע למבין אבל ענין התדמותם הוא שע"י משל אחר אינו יכול להשכיל היטב ענין אחדות עצום כמו ע"י משל זה ובבחי' הזאת יש להם התדמות מה כמו כן כל תמונת אדם בצורת איבריו וחיבוריהם ותואר פניו יש להם התדמות מה לפי שעל ידיהם יכול להשכיל ענין הרוחניים בהבנה דקה יותר מהבנת הגוף הגשמי והגוף הוא כעין מבוא ושביל להבנת הרוחניים כי כן הוא הכלל ילמד סתום מן המפורש והנה לא אמר איוב ובבשרי אחזה אלוה אלא ומבשרי אחזה אלוה כלומר שבשרי הוא רק מבוא ושביל להשגת העליונים ואין אני משיגם ממש כמו שאני משיג את בשרי אלא בהשגה נכבדת ודקה הרבה מאוד והנה לפעמים אביא משל אחד לשני ענינים הפכיים כפי מה שיצטרך על דרך משל אמשיל לפעמים שלהבת הגנוזה בגחלת לפעמים אדמה השלהבת לעילה להיותה יותר דק מן הגחלת והעלול אדמה לגחלת ולפעמים אדמה הגחלת לעולה והשלהבת לעלול בבחינת מה שהעלול גנוז בתוך העילה וכל זה הוא כפי מה שיצטרך להסביר אמיתית כוונת הנמשל ולא שיהא המשל דומה לנמשל בכל הבחי' ואחשוב שכן כוונת הפסוק וביד הנביאים אדמה כלומר שהש"י משפיע לנביא השגת הנבואה לא כמו שההשגה היא בעין משיג אותה הנביא אלא ע"י דמיון ומשל לפי שאין לו שום מבוא כלל להשיג ההשגה ההיא כמו שהיא בעין אלא דרך דמיון ואחר שמשיג הדבר ע"י דמיון שולח את הדמיון מתוך מחשבתו ומפשיט קליפת הגשמות מעל המשל ומבין הנמשל בדרך יותר זך מהבנת המשל. וכן היא הנוסח באנעים זמירות (של הפילוסופים) ביד נביאיך דמית הדר כבוד הודיך וכן דמו איתך ולא כפי ישך לפי שלעולם אין המשל דומה לנמשל וזהו שאמר וישווך לפי מעשיך הגשמיים שאין לנו שום מבוא להשיג ענין הרוחניות אם לא ע"י סולם ענין הגשמיות ואי"ה אבאר בקונטריס שלי ענינם רבים קצתם מסתעפים מההקדמה הגדולה אשר לי והיא ביאור מהות הרוחניים שזולת ההקדמה הזאת אין להם ביאור ברור וקצת ענינים אינם תלויים בההקדמה הזאת וארשום לך דמיון קצת הדברים כעין מפתח בקיצור והוא להבין ענין הצמצום על בוריו בהרחבת הסברת הלשון הרבה יותר ממה שהסביר בעל שומר אמונים כי בשומר אמונים עדיין הדברים סתומים וחתומים. וביאור ענין רצון ובעל הרצון של דברי הרמ"ע המובא בס' שומר אמונים וביאור דברי הרמ"ע שכתב שהצמצום היה ברצון לא בבעל הרצון. וביאור מאמר אליהו בתיקונים אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא עילאה על כל עילאין סתימא על כל סתימין לית מחשבה תפיסא בך כלל. וביאור מאמר אליהו אנת חכים ולא בחכמה ידיעא אנת מבין ולא בבינה ידיעא וביאור מאמר המקובלים שעשר ספירות היו כמוסות וגנוזות בעצמותו של א"ס שלכאורה הוא מאמר תמוה. וביאור מאמר ר"א הגדול עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד. וביאור ענין איר פנימי ואור מקיף ואורות וכלים. וביאור מאמר החכמים שאין הפרש אצל א"ס בין מה שבכח ובין מה שבפועל וביאור מהות שבירת הכלים וטעמים נכונים על שבירת הכלים. וביאור מאמר הרמב"ם במשנה י' פרק ב' מהלכות יסודי התורה וביאור ענין העבר והעתיד הם כולם בבורא בהווה. וביאור מביא לסוף דבר בקדמותו. וביאור ענין יחוד קוב"ה ושכינתיה או יחוד כל הספירות. וביאור הקדמת האריז"ל שרגלי כל הפרצופים הסתיימים בשוה ואין עולים בשם רק בחי' הראשים שלהם וביאור הקדמת האריז"ל שהכלים הם בחי' הדין המגביל את החסד שלא יתרבה וזה עיקר פירוש מלת כלים וביאור ענין שהרוחניים אינם תופסים שום מקום וביאור ענין שהאצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום וביאור ענין וטעם למה המלאכים אינם יכולים לידע מחשבה שבלב. וביאור ענין כולם נסקרין לפניו בסקירה אחת בב' דרכים והאחד מהם הוא הענין שבהשיג את עצמו ישיג את כולם וטעם למה נקרא הזיווג בשם ידיעה.
וביאור ענין מאמר שלי כל השלמיות הם קדמוניות וההעדרים הם מחודשים ברוב השתלשלות וטעם למה נקראים הקליפות בשם תמורות. וביאור ענין מהות הקליפות על בוריין וביאור ענין יגעתי ומצאתי תאמין יגעתי ולא מצאתי אל תאמין. וביאור ענין צדיקים מהפכין מדה"ד למדה"ר והרשעים להיפוך וביאור ענין איך בפשיטותו לא יצדק שום תואר וע"י התלבשו בספירות יצדקו בו בב' דרכים א' בדרך כל שכן כי מגדולת העבד נודעת גדולת האדון ודרך השני הוא כי כל תואריהם נובעים מן הא"ס דכד הא"ס יסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא. וטעם למה אנו מכנים לא"ס על הרוב בשם שכל פשוט ולא בתואר אחר וביאור מאמר והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה ותירוץ על קושיא עצומה במה שמוסכם מכל המקובלים שא"ס אין לו שם ואפילו בקוץ אינו נרמז ובמשנת חסידים כתוב במס' א"ק בשם האריז"ל שחוט הא"ס מתלבש בפנימית א"ק ושם נאמר ששם ע"ב אחד כולל כל פנימיות א"ק והרי א"כ יש לא"ס שם והוא שם ע"ב מלבד קושית השומר אמונים שהקשה והרי אין לשום נמצא שום השגה בא"ס ואיך אמרנו שא"ס מתלבש בא"ק וביאיר הפסוק והחכמה תחיה בעלי'.
וטעם למה נקרא א"ם ולא אין ראשית כקושית הרב בעל יונת אלם ובמאמר ענין ידיעה ובחירה וטעם על מאמר הבא לטהר מסייעין איתו. וביאור כל ההשתלשות מא"ק עד סוף עולם העשי'. וביאור ענין ימין ושמאל ופנים ואחור ועיגולים ויושר. ותירוץ נפלא ואמיתי על קושית הרמב"ם בענין ידיעה ובחירה הסותרים זא"ז לכאורה. ותירוץ נפלא על קושית האריז"ל בעץ חיים למה לא ברא העולם קודם הזמן שבראו. וביאור ענין אחדות א"ס ית"ש על בוריו בדרך חיוב לא בדרך שלילה כמו שחשב בעל חובת הלבבות בשער היחוד והרמב"ם. וביאור עני ההקדמה שבא"ס השכל והמשכיל והמושכל אחד הו ושהוא השכל והוא המשכיל והוא המושכל. וביאור חכמה בינה ודעת איך הם באדם ומהו ההפרש שביניהם אצל האדם. ותירוץ על קושיא מאחר שמפשוט לא יצא כ"א פשוט מאין נמשך הריבוי וביאור ההבדל שבין עולם האצילות לעולם הבריאה שעולם האצילות הוא עולם היחוד ועולם הבריאה נקרא עולם הפירוד. וביאור ענין אור ישר ואור חוזר וביאור מקים פנוי. וביאור מ"ש האריז"ל א"א לתחתון לעלות למעלה ממדרגתו אם לא שתחלה יעלה העליון למדרגה שעליו כי אין שם ריקות וביאור מ"ש האריז"ל כאשר תעלה המדרגה התחתונה למקום העליונה נגדלת כמוה ממש. וענין כל אלה הדברים וכיוצא בהם נכנה בשם יסוד האמונה. ואח"ז נבאר סדר עבודתינו לשמו ית' ומה אנו מתקנים בלימודינו התורה ועסקנו במצות. ואיך הוא הענין המובא בזוהר שבעובדא דלתתא איתער עובדא דלעילא. וביאור כמה וכמה מאמרי רז"ל המדברים מענין העבודה. ונכתוב כמה וכמה תוכחת מוסר נפלאים מוסברים ומקורבים אל השכל האנושי מאוד ומיישרים את האדם לתורה ולעבודה. ודרוש שלם בענין המחשבה ועוד ב' דרושים נפלאים בענין מסירת נפש על קידוש השם. ובאיזה סגנון יקיול תפלתינו ונמשיך השפע העליונה למטה. וביאור ענין גלות השכינה בב' וג' דרכים. ועוד כמה פרטים המתלוים ומתחברים לדברים הללו. וביאור שוב יום א' לפני מיתתך וטעם על מה שהקב"ה אינו מצרף המחשבה רעה למעשה רק מחשבה טובה. וטעם על תשובה מיראה שעושה זדונות כשגגות ותשובה מאהבה עושה זדונות כזכיות ומהו ענין עבודה מאהבה ועבודה מיראה. ודרוש שלם בענין הבטחון על הבורא ית"ש בכל הדברים ודרוש הענוה. וביאור גנות הנצחון בדרך השכל בביאור משנת איזהו גבור הכובש את יצרו. ודרוש שלם בדבר והפכו דהיינו בשנאת חנם וענין השלום וענין גנות שיחה בטילה וביאור איך השכל והשלום הבית קבול של כל הטובות וביאור כמה פסוקים ונוסחאות שבסדר התפלה שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה. וביאור איך יסורין ממרקין עונותיו של אדם וביאור לקרב השכל גודל הפגם שאדם פוגם בנשמתו בעולם העליון ע"י עונותיו ותועיל זאת הידיעה כדי שיתחרט חרטה עמוקה על כל עונותיו וביאור בירור הניצוצין מדצח"מ וביאור ענין כל העוסק בתורה לשמה נעשה כמעין המתגבר ולהיפך עינות וחטאים מטמטמין לבו של אדם וטעם על מה שאנו רואין בחוש שכמה רשעים גמורים המה חכמים וחריפים גדולים. וטעם למה העוסק בתורת קרבנות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבם והוא הענין בעצמו מה שאורות רבים מתחדשים בהוציא דברי קדושה מפיו וכמה מיני התעוררות לתורה ותפלה ועבודה בשלימות וביאור ענין נסיון העקידה. וענין מושכל כשיהרג אדם על קידוש השם אפי' אם יוסרוהו ביסורים קשים ומרים לא ירגיש צער כלל ואדרבה ירגיש כמעט תענוג רוחני. וביאור המאמר יה"ר מלפני שיכבשו רחמי את כעסי בב' דרכים. אלה הביאורים ועוד כהנה וכהנה ביאורים דוגמתן אשר לא אוכל לזכור כעת את כולם בע"פ אקרא בשם עמוד העבודה. עד שחיבור שני הענינים יכללם השם הויה ית"ש בר"ת שהוא "יסוד "האמונה "ועמוד "העבודה והשני הדרכים הללו נתבאר בעזה"י ויתעלה בדרך חקירה ויקירב אל השכל, מאוד בהסברה רחבה ומלאה. ובעזרת האל עוד ידי נטויה לכתוב ביאורים על מקצת מקומות בש"ס יש מהם אמיתים ממש ויש מהם קרובים לאמת ונראים אמיתים ועל כמה דיבורים של רש"י בחומש קצתם מפי עצמי וקצתם מה שלקטתי מפי סופרים וספרים ומי יתן ואזכה שיתפרסמו ברבים ואשאל ואתחנן מהעוזר האמתי שיעזור לי להוציא מחשבתי. לידי פועל ממש ולא יקרה לי שים עיכוב ומניעה בעולם ויהי רצון מלפניו שיאמץ לבי לתורתו ועבודתו מאהבה ומיראת הרוממות ויזכני שאהיה נכנע ועניו ושפל בדעתי כאסקופה הנדרסת ויכוף את יצרי להשתעבד לאל צור ישועתי ומשגבי וינצור לשוני מרע משקרים וכזבים וליצנות ולשון הרע ורכילות ודברים בטלים ויזכני במיעוט שיחה ומיעוט שינה ובמיעוט תענוג ובמיעוט שחוק ובקבלת היסורין ולשמוח בחלקי ואהיה מן המזכים את הרבים ומצטערים בצרות אחרים ומקוננים על חורבן בית מקדשו וגלות שכינתו וגלות תורתו וגלות עם סגולתו ומי שאומר לעולמו די הוא יאמר לגלותינו ולאבלינו די וישלח לנו משיחו ייראנו נפלאות ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי הוא לבדו מלך ולו יאתה המלוכה א"ם:
ברוך אתה ה' למדני חקיך:
ריבה ריבה וגאלני לאמרתך חייני:
ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד כי למשפטיך יחלתי:
כחסדך חייני ואשמרה עדות פיך:
בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך:
נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי:
אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך:
דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך. ואשתעשע במצותיך ואשר אהבתי: נדבות פי רצה נא ה' ומשפטיך למדני:
ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך:
אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקיך:
בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון:
יהי נא חסדך נחמני כאמרתך לעברך:
את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאוד:
בחקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך:
רחמיך רבים ה' כמשפטיך חייני:
הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי:
מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. רבש"ע והר"מ שתתן לי כח וחוזק ואון ועוז ותעצומות ואומץ להתחיל ולגמור לכתוב מה שעוררתני לחבר חבור כולל יסוד האמונה ועמוד העבודה ולא יקרה לי שום מכשול ונזק ופחד וצער ודאגה ויגון ומניעה ועיכוב ובלבול ועצלות ומחשבה זרה בעולם ותשפיע עלי שפע השכל וחכמה ובינה ודעת ותבונה וזכרון והדריכני באמתך ודרך שקר הסר ממני ותורתך חנני ואזכה ללמוד וללמד לזרעי ולזרע זרעי לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתיך באהבה והאר עינינו בתורתיך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך ולא נבוש לעולם ועד:
ברוך ה' לעולם אמן ואמן: