אור ברסלב
עלים לתרופה מנוקד עלים לתרופה * › מכתב צב

עלים לתרופה מנוקד

עלים לתרופה * · מכתב צב

מכתב צא

בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם א' שְׁמוֹת תקצ"ג:

אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ, וְקָרִיתִי אוֹתוֹ, וְהֵבַנְתִּי מֵרָחוֹק צַעֲקָתְךָ, וְיָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבֶיךָ, ה' יְרַחֵם שֶׁתִּזְכּר מֵעַתָּה לְהִתְעוֹרֵר, שֶׁתֵּדַע מִכּחֲךָ, וְתִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי זֶה כְּלַל אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ, וְהַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּתְגַּבֵּר בְּעַצְמְךָ עַל פִּי כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי וּמִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וַה' יוֹשִׁיעַ לְךָ. וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי, שֶׁמִּכְתָּבְךָ פָּעַל בִּי הַרְבֵּה, בִּפְרָט בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ בַּסּוֹף אֵיךְ לא עָשִׂיתָ פַּעַם אַחַת אֵיזֶה גְּנִיחָה טוֹבָה וְכוּ', וְגַם מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה וְכַיּוֹצֵא, שָׁמַעְתִּי כְּעֵין זֶה, מִגּדֶל צָרַת נַפְשָׁם, אֲשֶׁר מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם, עַל יְדֵי כָּל זֶה נִתְעוֹרַרְתִּי הַרְבֵּה, וְנִזְכַּרְתִּי מֵחָדָשׁ בְּהַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי מַה טוֹב הָיָה לְחַדְּשָׁה לְגַמְרֵי בְּכָל יוֹם, וְיֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה בָּזֶה, מַה שֶׁקָּשֶׁה לְבָאֵר בִּכְתָב, וְתוֹדָה לָאֵל עָשָׂה רשֶׁם לְטוֹבָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַדֵּשׁ הַרְבֵּה עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת, וּכְבָר דִבַּרְתִּי מִזֶּה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית הֶעָבַר אֶתְמוֹל בְּשַׁבָּת קדֶשׁ, בְּחַסְדֵּי ה' הִזְמִין לִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת, וְלא הַמִּדְרָשׁ עִקַּר וְכוּ'. בְּנִי בְּנִי. אַתָּה וְכָל הַשׁוֹמְעִים לְקוֹל הָאֱמֶת. הַטּוּ אָזְנֵיכֶם וְלִבְּכֶם מֵחָדָשׁ בְּכָל עֵת אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת, שִׁמְעוּ וּתְחִי לְבַבְכֶם. כִּי נִפְלְאוֹת עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ, אֲשֶׁר שָׁלַח לָנוּ הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, לְהַשְׁמִיעֵנִי כָּל אֵלֶּה לַהֲשִׁיבֵנִי בְּשִׁבְעָה מְשִׁיבֵי טַעַם כָּאֵלֶּה, וְהִנֵּה בְּדַעְתִּי הָיָה לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה יוֹתֵר, אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת וְכוּ', כִּי סָמוּךְ לְמִנְחָה, וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר, וְדַי בָּזֶה לְהַזְכִּיר אוֹתְךָ שֶׁתְּחַפֵּשׂ אֶצְלְךָ בְּכָל יוֹם הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּךָ, וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בָּהֶם בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמְךָ תְּצַמְצֵם וְתַמְשִׁיךְ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְתוֹךְ תְּמִימוּת אֱמֶת, לִבְלִי לָצֵאת חַס וְשָׁלוֹם כְּלָל חוּץ לַגְּבוּל. וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁמֵּחֲמַת רב הַהֶרְגֵּל הַמַּחֲשָׁבָה רְגִילָה לְהֵחָלֵק וּלְהִמָּעֵד חַס וְשָׁלוֹם, וְלָצֵאת וְלִפְרחַ לַחוּץ הַרְבֵּה, תֵּכֶף תִּזְכּר לְתָפְסָהּ בִּזְרִיזוּת כְּמוֹ שֶׁתּוֹפְסִים סוּס בְּאַפְסָר לְהַטּוֹתָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְהַכּל בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתְּךָ בְּשׁוּם אפֶן, וְתִזְכּר הֵיטֵב מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְהַכּל מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה, בִּפְרָט עַל יְדֵי אֵיזֶה הַמְשָׁכָה כָּל שֶׁהוּא, אֶל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁזֶּה יָקָר מְאד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה מִנְחָה וּמַעֲרִיב וְשַׁחֲרִית, וַחֲזַק וַחֲזַק, וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב, לְדִבְרֵי הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְאִם אָמְנָם תְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה קָשֶׁה מְאד, בְּיוֹתֵר מֵהַכּל, עִם כָּל זֶה תּוּכַל לַחֲטף מְעַט בְּכָל יוֹם, אִם תָּשִׂים כָּל לִבְּךָ עָלֶיךָ, כִּי ה' יַעְזר לְךָ.

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב דִּבְרֵי אֱמֶת הַנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר הָאֱמֶת.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב. אִגֶּרֶת זֶה כָּתַבְתִּי בַּחֲדַר הָעֲלִיָּה שֶׁלִּי תֵּכֶף אַחַר שֶׁקַּמְתִּי מִשְּׁנָתִי, וַעֲדַיִן לא מָסְרוּ לִי מִכְתָּבְךָ שֶׁהִגִּיעַ אָז, וְאַחַר כָּךְ בָּאתִי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, סִפֵּר לִי רַבִּי בֶּערִישׁ חֲתַן ר"שׁ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עִמְּךָ, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם, וְשָׁלַחְתִּי תֵּכֶף אַחַר מִכְתָּבְךָ וּקְרִיתִיו, עַתָּה מַה נָּשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלֵינוּ, וְהִנֵּה מֵאֵת ה' הָיְתָה שֶׁהִקְדַּמְתִּי לִכְתּב לְךָ, בִּפְרָט שֶׁכְּפִי מִכְתָּבְךָ אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת פּה בְּקָרוֹב, וְגַם אֵינִי יוֹדֵעַ עִם מִי לִשְׁלחַ הָאִגֶּרֶת הַזֶּה, כִּי רַבִּי נַחְמָן אֵין רְצוֹנוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ תֵּכֶף, אַךְ לְעֵת עַתָּה אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד וְאַל תֵּחַת כִּי ה' אִתְּךָ, וְתִהְיֶה מוֹדֶה עַל הֶעָבָר אֲשֶׁר גְּמָלְךָ כָּל טוּב. וּתְבַקֵּשׁ לְהַבָּא שֶׁיִּגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶלָה, שֶׁתִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִכָּל צָרָה בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, וְתִזְכֶּה לְהַכִּיר חֲסָדָיו וְנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם נוֹדֶה לְךָ וְכוּ' עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם וְכוּ'. וְהָעִקָּר מַה שֶּׁבְּרַחֲמָיו הוּא יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה, לְהַחֲיוֹתֵנוּ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת. שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לְחַיִּים נִצְחִיִּים. שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁבְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וּמְעַט קְצָת יְכוֹלִין לִרְאוֹת וּלְהָבִין מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו הַנּוֹרָאִים בְּעִנְיָן זֶה, וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְהַאֲמִין כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת בִּשְׁבִילֵנוּ, רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְאִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כָּל זֶה, חֲזַק וֶאֱמַץ בְּנִי, וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בִּישׁוּעַת ד', וּבְטַח בַּה', כִּי לא יַעֲזב אוֹתְךָ, כִּי הַכּל לְטוֹבָתְךָ, וּבְרַח מֵהַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת בְּכָל כּחֲךָ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת וּדְרָכִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאִתָּנוּ, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמחַ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ וָיֵשׁ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינָיו שֶׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְכוּ'.

דִּבְרֵי אָבִיךָ נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.

תוכן העניינים

עלים לתרופה מנוקד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה