אור ברסלב
עלים לתרופה מנוקד עלים לתרופה * › מכתב פז

עלים לתרופה מנוקד

עלים לתרופה * · מכתב פז

מכתב פו

בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם ב' וַיֵּרָא תקצ"ג בְּרֶסְלֶב.

חַיִּים וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ כְּבוֹד אֲהוּבִי יְדִידִי וַחֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַגְּבִיר הַמְפֻרְסָם וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה הַצַּדֶּקֶת הַיְקָרָה מָרַת הָאדְיל תִּחְיֶה עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם הַיְקָרִים לְכָל אֶחָד בְּיִחוּד שֶׁיִּחְיוּ לְארֶךְ יָמִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

אַיֶיער בְּרִיף הָאבּ אִיךְ אֶתְמוֹל עֶרהַאלְטִין מִיַּד רַבִּי שִׂמְחָה חֲתַן הָרַב, גַּם אִגֶּרֶת מֵרַבִּי מֵאִיר לֵיבּ וּפְרִישַׂת שָׁלוֹם מֵרַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וֵוייסְט אַז אִיךְ הָאבּ זֵייעֶר גִּיוָואלְט פָארִין, נָאר מַיְינֶע מְנִיעוֹת קָאן אִיךְ נִיט שְׁרַייבֶּען, עֶס אִיז הַיינְט בַּיי מִיר אוֹיךְ זֵייעֶר שְׁוֶוער דָאס פָרִין, אַזוֹי וִוי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִיז יוֹדֵעַ מַיין הַארְץ, נָאר וִוי אִיךְ זֵעה אַז אִיר שְׁרַיט אַזוֹי, טְרַאכְט אִיךְ אֶפְשָׁר הֵייסְט אַזוֹי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִיךְ זָאל פָארְט פָארִין, עַל כֵּן אִיז הַיינְט בְּדַעְתִּי צוּ פָארִין אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם" אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כְּדֵי אִיךְ זָאל אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אָן קוּמֶען עַל ראשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו לִקְרֶעמִינְטְשְׁוּג בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, נָאר רְצוֹנִי אִיז אַז דִּי חֲתֻנָּה זָאל דַּיְקָא זַיין בְּראשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נִיט שְׁפֶּעטֶער, כְּדֵי אִיךְ זָאל קֶענֶען אוּם קֶערִין לְבֵיתִי עַל חֲנֻכָּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וָוארִין אִיר וֵוייסְט וִויפִיל קוּקִין אַרוֹיס אִיךְ זָאל זַיין בְּבֵיתִי עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וַה' יִגְמר בַּעֲדִי הַכּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ הַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה:

עִם הָרַב דְּפה הָאבּ אִיךְ נָאךְ נִיט גֶּעשְׁמוּסְט מִכּחַ דֶעם, נָאר כְּפִי הַנִּשְׁמַע מֵרַבִּי שִׂמְחָה קֶען עֶר נִיט פָארִין מֵחֲמַת זַיין מַשָּׂא וּמַתָּן, וַוייטֶער קֵיין צַייט נִיט מַאֲרִיךְ צוּ זַיין, וָוארִין דִּי פָּאטְשְׂט גֵייט בַּאלְד אַוֶועק. זַייט גִּיזוּנְט אוּן פְרֵיילִיךְ, כְּנַפְשְׁכֶם וָנֶפֶשׁ אוֹהֲבֵיכֶם בֶּאֱמֶת, וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם, בִּפְרָט אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹש בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִזְכָּרִים לְטוֹבָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלּתֵינוּ תָּמִיד.

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב. וְשָׁלוֹם לִידִידִי כְּנַפְשִׁי, מַחְמַד עֵינֵינוּ, הַוָּתִיק הַנֶּחְמָד הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם בֶּער שֶׁיִּחְיֶה, נָאר אִיךְ פַארְשְׁטֵייא נִיט וָואס דִּיא מֵיינְסְט, וָואס דִּיא הָאסְט נִיט גִּישְׁרִיבִּין קֵיין שׁוּם גְּרִיס לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה וְלַחֲמוֹתְךָ וּלְחָמִיךָ שֶׁיִּחְיוּ, סֶע נִיט קֵיין ישֶׁר וְכוּ'. וּמֻבְטְחַנִי שֶׁבְּוַדַּאי תְּצַיֵּת לִדְבָרַי, כִּי כָּל אֵלּוּ הַקְּפִידוֹת הֲבֵל הֲבָלִים, וְהָעִקָּר שֶׁתֵּלֵךְ בְּדַרְכֵי זְקֶנְךָ הַקָּדוֹש וְהַנּוֹרָא הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁתַּתְמִיד בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם, וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַל תַּשְׁגִּיחַ עַל אֵלּוּ הַהֲבָלִים כְּלָל, כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הֶבֶל. וְעוֹד מְעַט יִהְיֶה לְךָ עִנְיְנֵי קְפִידוֹת כָּאֵלּוּ מִבָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁיִּרְבּוּ לְךָ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתִּי לְאִמְּךָ תִּחְיֶה זֶה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, אַךְ עֲצָתִי שֶׁלּא תַּקְפִּיד עַל עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ מִבָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ. מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה עַל עַצְמְךָ לְבַד. אֵין לְךָ פְּנַאי לַחֲשׁב זאת כְּלָל, רַק לַחֲשׁב בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלִשְׁפּךְ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשֶׂיךָ לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֶיךָ וְכוּ', יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ. דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת לָנֶצַח, הַמְיַעֲצְךָ לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית.

נָתָן הַנַּ"ל.

נִפְלֵאתִי מְאד עַל שֶׁלּא הָיָה לִי שׁוּם פְּרִישַׂת שָׁלוֹם מִידִידִי רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה שֶׁלּא כַּהגֶן, אָשִׁיב לוֹ כַּהגֶן, וַאֲנִי פּוֹרֵס בִּשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִשְׁלוֹם חוֹתְנוֹ יְדִידִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם שֶׁיִּחְיוּ. אֲהוּבִי רַבִּי אֶפְרַיִם זְכר אֶת בּוֹרַאֲךָ גַּם בְּתוֹךְ הַחֲנוּת, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַלָּאוְוקֶי בִּלְשׁוֹן רוּסְיָה, וְאַל יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּישָׁנִים דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לח) שֶׁבְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים יֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְכוּ', כִּי טַ"ט בְּכַתְּפִי שְׁתַּיִם וְכוּ', וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי לא בָּאתָ לְמִדָּה זוֹ, שֶׁתֵּשֵׁב בַּחֲנוּת כָּל הַיּוֹם, כִּי אִם כְּדֵי שֶׁתִּזְכּר זאת הֵיטֵב בְּכָל יוֹם, כִּי אִישׁ גַּס שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה כְּלוּם, בְּוַדַּאי אֵינוֹ חוֹשֵׁב זאת, וְיוֹשְׁבֵי אהֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ כָּל הַיּוֹם, אֵינָם צְרִיכִים לָזֶה כָּל כָּךְ בְּזֶה הָאפֶן, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה בָּרוּךְ הַשֵּׁם מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאַתָּה מֻכְרָח לָצֵאת לַחוּץ בְּכָל יוֹם, עַל כָּל פָּנִים תְּקַיֵּם שְׂמַח זְבֻלוּן בְּצֵאתֶךָ, וּלְרַקֵּד בְּכָל יוֹם בְּמַחֲשָׁבָה אוֹ בְּמַעֲשֶׂה, עַל יְדֵי שֶׁתִּזְכּר בַּדְּבָרִים הַנַּ"ל כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה וְכוּ' וְכוּ'. וְאָז טוֹב לְךָ לָנֶצַח. דִּבְרֵי אוֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת.

נָתָן הַנַּ"ל. וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא, וּבִפְרָט לְזֶרַע קדֶשׁ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד שֶׁיִּחְיוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָאִיר עֵינֵיהֶם שֶׁיִּזְכּוּ לֵידַע מִי הוּא זְקֵנָם הַקָּדוֹש זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה:

תוכן העניינים

עלים לתרופה מנוקד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה