עלים לתרופה * · מכתב נח
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם א' בְּשַׁלַּח תקצ"ב:
שָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה. מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי פּה, וְהָיָה לִי לְנַחַת, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא מוֹסֵר כְּתָב זֶה לְבֵיתוֹ כִּי מְעַקֵּם הַדֶּרֶךְ, עַל כֵּן לא שָׁלַחְתִּי עַל יָדוֹ מִכְתָּבִי מְיֻחָד אֵלֶיךָ לַהֲשִׁיבְךָ עַל מִכְתָּבְךָ, וְאֶפְשָׁר אֶכְתּב לְךָ מִטְּשֶׁעהרִין, אַךְ הוּא לְמוֹתָר, כִּי בְּקָרוֹב אָבוֹא לְבֵיתִי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַמְצַפֶּה וּמְחַכֶּה לִשְׂמחַ בָּכֶם כְּשֶׁתִּזְכּוּ לַחֲשׁב עַל תַּכְלִיתְכֶם הַנִּצְחִי לִשְׁקד עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בְּכָל יוֹם, כִּי חוּץ מִזֶּה הַכּל הֶבֶל כַּיָּדוּעַ לָכֶם, אֲבָל צְרִיכִין לַחֲזר זאת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת. כִּי הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה וְכוּ', וּדְעוּ כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁנּוֹסְעִים וּבָאִים לְשָׁם, שׁוֹמְעִים קוֹל צְעָקוֹת וַאֲנָחוֹת גְּדוֹלוֹת וּמָרוֹת מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם הָעוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּבִפְרָט צַעֲקַת לְגִימָא מֵחֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה, וְרוֹאִין בְּחוּשׁ מַה שֶּׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִלְמָלֵא מִלְחָא לא הֲוֵי עָלְמָא, יָכוֹל לְמִיסְבַּל מְרִירוּתָא, אַשְׁרֵי הַמִּתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁיִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מִמְּרִירוּתָא דְּהַאי עָלְמָא, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת שֶׁהוּא מְרִירוּת דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן וְהַעֲשִׁירוּת, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַעֲשִׁירוּת אֲמִתִּי שֶׁהוּא הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר טוֹב לִפְנֵי אֱלקִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה וְכוּ', וְדַי בְּהֶעָרָה זאת.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב.
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה לְכֻלָּם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלֶּה.