עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יא
משנה א
א מַשְׁבִּיחוֹ. וְלֹא קַשְׁיָא אַדְּסוֹף פֶּרֶק ב' דְּאֵין תּוֹרְמִין מִן הַמְבֻשָּׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל מִשּׁוּם דַּהֲוָה מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. דִּמְשָׁנֵי בַּיְרוּשַׁלְמִי תָּמָן תָּנִינַן בִּבְעָלִים וְהָכָא בְּכֹהֵן, דִּלְכֹהֵן הִתִּירוּ לְבַשֵּׁל, שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ שֶׁמִּתְקַיֵּם לוֹ, אֲבָל בְּעָלִים צְרִיכִין לִתְרֹם מִן הַיָּפֶה, וְשֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל יָפֶה לִשְׁתִיָּה, וְלֹא חַיְשִׁינַן בְּמִתְקַיֵּם:
משנה ב
ב דְּבַשׁ תְּמָרִים. אִם עָבַר וְעָשָׂה דְבַשׁ מִתְּמָרִים. וְעַיֵּן מַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג פְּטָמִים. שֵׁם פַּטָּם הוּא לְשׁוֹן אֲרָמִית, כְּתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי אֲשֶׁר יִרְקַח, דִּי יְפַטֵּם:
משנה ג
ד אֵין עוֹשִׂין כוּ' דְּבַשׁ. מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבֵי אִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנִינְהוּ. הָרַ"שׁ:
ה אֵין סוֹפְגִין כוּ'. הַךְ וְהַהִיא דְּבִכּוּרִים מוֹקֵי לַהּ בְּחֻלִּין דַּף ק"כ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
ו וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִשׁוּם מַשְׁקֶה. מַשְׁקִים הַיּוֹצְאִים מִן הַפֵּרוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
ז עֻקְצֵי תְאֵנִים. בַּיְרוּשַׁלְמִי, מַתְנִיתָא בְּמֻבְלָעִין בָּאֹכֶל, וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן אֹכֶל:
משנה ו
ח מְכַבֵּד כְּדַרְכּוֹ. דְּכֵיוָן שֶׁמְּכַבֵּד כְּדַרְכּוֹ לֹא מַטְרְחִינַן לֵיהּ טְפֵי, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְבַטֵּל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ:
משנה ח
ט חֻלִּין. אַף כִּי עֲדַיִן יֵשׁ טִפּוֹת שֶׁל תְּרוּמָה אֵין לָחוּשׁ, הוֹאִיל וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְבַטֵּל. מֵהַנֵּי שְׁנֵי בָּבֵי מַשְׁמַע דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַמְבַטֵּל וְשֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְבַטֵּל לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם הַפֵּרוּשׁ:
י תַּרְגּוּם הַטִּי נָא כַדֵּךְ (בְּרֵאשִׁית כד) אַרְכִּינִי כְעַן, וּמַיְרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן בְּתוֹכָהּ חֻלִּין, אֶלָּא דַּהֲוֵי אֲמֵינָא שֶׁהֵן חֻלִּין, מִפְּנֵי שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן. הָרַמְבַּ"ם:
יא בִּתְרוּמַת. וְזָכַר בְּכָאן זֶה הַדִּין לְפִי שֶׁקָּדַם לוֹ הַדָּבָר בַּשִּׁעוּרִין הַקְּטַנִּים מִן הַתְּרוּמָה שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לָחוּשׁ בָּהֶן מִפְּנֵי מִעוּטָן כוּ', גַּם כֵּן זָכַר שִׁעוּר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁאֵין אָדָם חַיָּב מִפְּנֵי מִעוּטָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
יב וְיוֹלִיכֶנָּה לַכֹּהֵן. כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַנִּיחָהּ בִּמְקוֹם הֶפְקֵר, אֲבָל לֹא שֶׁמְּחֻיָּב הוּא לַהֲבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן, דְּאֵין יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים לְהִטָּפֵל וְלַהֲבִיאָהּ מִן הַגֹּרֶן לָעִיר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג מִשְּׁמֹנָה לַשְּׁמִינִית. וְהוּא הַקּוֹרְטוֹב. וְדַרְכָּן לְהַפְלִיג בְּמִדָּה זוֹ מִפְּנֵי קַטְנוּתָהּ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ אֲפִלּוּ חָסֵר קוֹרְטוֹב. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ט
יד שֶׁשָּׁם פָּרָה. דְּשָׁמִין פָּרָה וַחֲמוֹר וְכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ה' דְּבָבָא מְצִיעָא:
משנה י
טו בִּרְשׁוּת כֹּהֵן. מְפָרֵשׁ בַּיְרוּשַׁלְמִי דְּלֹא קָאֵי בִרְשׁוּת כֹּהֵן אֶלָּא אַחוֹלִין, הָא קָמַיְתָא אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת כֹּהֵן. הָרַ"שׁ. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם:
סוף הספר