עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ז
י שֶׁפֵּרוֹתָיו טֶבֶל. וּכְמַאן דְּאָמַר בִּמְנָחוֹת (דַּף סז) מֵרוּחַ הַנָּכְרִי פּוֹטֵר (דִּלְמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ פוֹטֵר מִדְּאוֹרַיְתָא אֲפִלּוּ עֲרַאי אָסוּר), דְּלֹא מְחַיֵּב אֶלָּא מִשּׁוּם בַּעֲלֵי כִיסִין, וּבַאֲכִילַת עֲרַאי לֹא גָזוּר, וַאֲפִלּוּ גָזוּר כֵּיוָן דִּשְׁתָלָהּ פָּקַע לַהּ טִבְלָהּ מִנָּהּ כוּ'. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר (שָׁם דַּף ע) כֵּיוָן שֶׁמֵּרְחָהּ טָבְלָה לַהּ וְכִי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם קָדְשָׁה לַהּ, הַנֵּי מִילֵי בְּמֵרוּחַ יִשְׂרָאֵל דְּחַיָּב מִדְּאוֹרַיְתָא. הָרַ"שׁ:
יא וְכֵן כָּתְבוּ הָרַ"שׁ וְהַתּוֹסָפוֹת. וּמִיהוּ אִיכָּא לְמֵימַר שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְתָרֵץ כָּךְ אֶלָּא לְרַבָּה דִּמְפָרֵשׁ וַאֲסוּרִים לֶאֱכֹל לְזָרִים. אֲבָל לַמַּסְקָנָא דְּמַעֲלָה בְּעַלְמָא הוּא וְאַף לַכֹּהֲנִים אֲסוּרִים לֶאֱכֹל, אֵין כָּאן קֻשְׁיָא כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל עַד שֶׁיָּגוֹם, וַדַּאי דְּלֹא מַשְׁהֵי לַהּ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: