אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ה

פרק ד

משנה א

א טְמֵאָה. דִּטְמֵאָה אֲסוּרָה בַאֲכִילָה בַּעֲשֵׂה, כִּדְיָלְפִינַן בְּפֶרֶק הֶעָרֵל דַּף ע"ג:

ב כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ד':

ג וְהָא דִבְמִשְׁנָה י'‏ פֶּרֶק ח'‏ מְפָרֵשׁ הָרַ"ב גַּבֵּי שֶׁמֶן דְּרָאוּי לְהַדְלִיק כְּשֶׁנִּדְמַע וְנִטְמָא, וּגְמָרָא עֲרוּכָה הִיא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דִפְסָחִים, הָא מָסְקִינַן הָתָם רָמֵי לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס וְלֹא חַיְשִׁינַן תּוּ לִידֵי תַקָּלָה. וְהָכָא בְּדָבָר יָבֵשׁ כוּ'‏ וְלֹא מִמְאִיס בִּכְלִי מָאוּס, וְאָתֵי בְהוּ לִידֵי תַקָּלָה, הִלְכָּךְ לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא:

ד דְּאִי לָאו הָכִי אֵינוֹ רָאוּי לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל טִבְלוֹ, כִּדְתָנֵי בְּסִפְרִי שֶׁהֵבִיא הָרַ"ב בְּפֶרֶק קַמָּא מִשְׁנָה ה'‏ לְעִנְיַן תְּרוּמָה גְדוֹלָה, וְהוּא הַדִּין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה מְחֻסַּר הֲבָנָה, דְּהָכָא אֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ כָּךְ, וְגַם אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַחֲלִיף דְּהָא הָכָא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מְחֻיָּב לְתִתּוֹ לַלֵּוִי. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב נִקּוּדִים הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כִּכָּרוֹת קְטַנּוֹת, כָּל אַחַת כַּחֲצִי בֵיצָה, וְכֵן אִיתָא בַגְּמָרָא:

ז אֵינוֹ מֻכְרָח מִמִּשְׁנָתֵנוּ רַק דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא, אֶלָּא שֶׁהוּא סוֹבֵר שֶׁהַדִּין הוּא כָּךְ:

משנה ב

ח וְתִשָּׂרֵף. בְּרֵישׁ פֶּרֶק ב'‏ דְּעָרְלָה מְפָרֵשׁ הָרַ"ב טַעֲמָא דְּמֵרִים מִשּׁוּם גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט, וְהָכָא דְתִשָּׂרֵף בְּלֹא שׁוּם הֲנָאָה אֵין כָּאן גֶּזֶל הַשֵּׁבֶט וְלָמָּה יָרִים, כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת מִשּׁוּם דְּלֹא פְּלוּג רַבָּנָן:

ט אֲבָל לֹא גָזְרִינַן הָכָא שֶׁמָּא יֵהָנֶה הֵימֶנָּה כְּדִלְעֵיל, דְּהָתָם דִּמּוּעַ קִיל לְאִינְשֵׁי, אֲבָל הָכָא שֶׁהֵרִימָהּ חָזְרָה לִשְׁמָהּ הָרִאשׁוֹן וְלֹא קִיל לְהוּ. (וּבְסֵפֶר בֵּית דָּוִד תֵּרֵץ דְּהָכָא שׂוֹרְפָהּ כֻּלָּהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְעוֹד דְּכָל עַצְמוֹ שׂוֹרְפָהּ מִפְּנֵי שֶׁאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, וְאָתֵי לֵהָנוֹת בִּתְמִיהָ). וְהָא דְתִשָּׂרֵף פֵּרֵשׁ הָרַ"ב בְּסוֹף תְּמוּרָה:

י כְּדֵי כוּ'. לְשׁוֹן רַשִׁ"י בִּבְכוֹרוֹת (הַצִּיּוּן בְּרַשִׁ"י הוּא עַל תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל, וְעַיֵּן עוֹד שָׁם. בֵּית דָּוִד) וְתֵאָכֵל עִם חֻלֵיהָּ וּמִשּׁוּם גְּזֵרָה. וְנִרְאָה לִי גְּזֵרָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין טְמֵאִים דִּתְנַן לְעֵיל. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ג

יא אֲפִלּוּ הָכִי תֵּאָכֵל נִקּוּדִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמֵר סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא שֶׁעָלְתָה אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא לְהַחְמִיר, וּרְאָיָה מֵהַגְּמָרָא שַׁבָּת פֶּרֶק הָיָה נוֹטֵל:

משנה ד

יב אִם הֶעֱלוּ. כְּלוֹמַר דִּין הוּא שֶׁיַּעֲלוּ הַחֻלִּין אֶת הַתְּרוּמָה הַטְּהוֹרָה, שֶׁכֵּן הַחֻלִּין קַלִּין וְהֶתֵּירָן הֶתֵּר הַרְבֵּה, שֶׁהֵם לְזָרִים, אֲבָל תְּרוּמָה אֵין כָּל כָּךְ הֶתֵּירָן הַרְבֵּה כִּי אִם לַכֹּהֲנִים לְבַדָּם, וְאוֹכְלֵי חֻלִּין מְרֻבִּים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּשֵׁם פֵּרוּשׁ:

משנה ו

יג כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ד'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּעָרְלָה:

יד לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כָּל שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר מַשֶּׁהוּ מֵעֶשְׂרִים סַגִּי (וּפוֹתְקָן לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה, כְּמוֹ קַל קָלָא פָּתַק בֵּיהּ):

טו וְהַטַּעַם דְּשֶׁמָּא כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ הִגְבִּיהַּ הַחֻלִּין וְהַתְּרוּמָה כֻלָּהּ נִשְׁאֶרֶת, וַהֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ כְּרִי חֲמִשִּׁים וְאֶחָד שֶׁל תְּרוּמָה וַחֲמִשִּׁים שֶׁל חֻלִּין. הָרַאֲבַ"ד:

טז דְּבִדְרַבָּנָן לֹא בָעִינַן רוּבְּיָא כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּסוֹף הֶעָרֵל, וְרֵישׁ לָקִישׁ דְפָלֵיג וּבָעֵי רוּבְּיָא אַף בִּדְּרַבָּנָן הַיְנוּ טַעֲמָא דְּעַד חֲמִשִּׁים אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְהֵא עֲדַיִן רֹב חֻלִּין, דְּכָל סְאָה שֶׁהִגְבִּיהַּ אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עִמּוֹ מִן הַתְּרוּמָה. הָרַ"שׁ:

משנה ט

יז וְלֹא הֲוָה כִּמְבַטֵּל אִסּוּר לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁטּוֹחֵן שֶׁהַהֶתֵּר הָיָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיִינוּ סְבוּרִין:

יח אִם יָדוּעַ וְכוּ'. וּבָרֵישָׁא לֹא תְּנַן אִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל תְּרוּמָה יָפוֹת אָסוּר, מִשּׁוּם דְּאַף עַל גַּב דִּפְסֹלֶת שֶׁל חֻלִּין מְרֻבָּה וְהַקֶּמַח הַחֻלִּין נִתְמַעֵט מִשִּׁעוּר מִצְטָרֵף פְּסֹלֶת הַחֻלִּין עִם הַחֻלִּין לְבַטֵּל הַתְּרוּמָה וּבְסֵיפָא אֵינוֹ מִצְטָרֵף לָאִסּוּר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יט מֻתָּר. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר מֻתָּר עִנְיָנוֹ שֶׁתַּעֲלֶה הַתְּרוּמָה וְיִהְיֶה הַשְּׁאָר מִן הַחֻלִּין אַחַר שֶׁהוֹצִיא הַתְּרוּמָה, מֻתָּר. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמֵר אָסוּר, עִנְיָנוֹ מְדֻמָּע. הָרַמְבַּ"ם:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה