עיקר תוספות יום טוב על משנה תרומות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א גְּמָרָא כְּתוּבוֹת רֵישׁ פֶּרֶק הָאִשָּׁה רַבָּה. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת כְּלוֹמַר יַפְרִישׁ עַל מַה שֶּׁהוּא טוֹעֵם מִנֵּיהּ וּבֵיהּ כְּדֵי שֶׁיִּטְעֹם, וְתוּ לֹא, עָד כָּאן. וּבְלַאו הָכִי אִי אֶפְשָׁר, דְּטֶבֶל אָסוּר לַכֹּהֵן:
ב יְרוּשַׁלְמִי. וּקְצָת קָשֶׁה, כֵּיוָן דִּמְשַׁלֵּם הַכֹּהֵן הָרִאשׁוֹנָה אִם כֵּן לֹא נָתַן תְּרוּמָה מִמֶּנָּה. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג אֵינָהּ מְדַמַּעַת. אֶלָּא יוֹצִיאֶנָּה מֵאוֹתָן חֻלִּין שִׁעוּר מַה שֶּׁנָּפַל בָּהֶן בִּלְבָד. וְעַל שֵׁם שֶׁהַתְּרוּמָה נִקְרֵאת דֶּמַע כְּדִלְקַמָּן מִשְׁנָה ו', קָרְאוּ לַמְּעֹרָב מִמֶּנּוּ מְדֻמָּע: