עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ה
יב בָּא לְרַבּוֹת דְּיוֹתֵר מִסְּבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת, דְּאִם לֹא כֵן סְבִיבוֹתֶיהָ הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי. וְהַבֵּית יוֹסֵף הִקְשָׁה בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם מִשּׁוּם דְּאֵין זְמָן בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ חֶרֶב בְּאֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּכָל הָעוֹלָם יִתְעַנּוּ. וְאֶפְשָׁר דְּדַוְקָא אוֹתָן הַשּׁוֹמְעִין וְיֵשׁ כָּאן חֲשָׁשָׁא פֶּן גַּם עֲלֵיהֶם יַעֲבֹר. וְכֵן בְּדֶבֶר מוֹקֵי לַהּ בַּגְּמָרָא כְּשֶׁשַּׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת, דְּמִתְלַוֶּה וּבָא עִמָּהֶן:
יג הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל. וּבַבְּרַיְתָא מַתְרִיעִין עַל הַגּוֹבַאי בְּכָל שֶׁהוּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל הֶחָגָב. וְכָתַב הָרַאֲבַ"ד דִּלְתַנָּא קַמָּא כָּל הַמִּינִין מַזִּיקִין, וּרְאָיָה מִיּוֹאֵל, חוּץ מִן הֶחָגָב. אֲבָל הַמַּגִּיד כָּתַב דְּדַוְקָא אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁהִזְכִּירוּ וְלֹא שְׁאָר הַמִּינִין, אֶלָּא אִם כֵּן בְּתַעֲרֹבוֹת, וְשֶׁל יוֹאֵל בְּתַעֲרֹבוֹת אַרְבֶּה וְחָסִיל הָיוּ: