עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א מִיָּד. לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָּבָר שֶׁסּוֹבֵל מִתּוּן. דְּבִשְׁלָמָא הַגְּשָׁמִים אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין, שֶׁאִם יֵרְדוּ לְאַחַר מִכֵּן יִהְיוּ פֵּרוֹת הַשָּׁנָה כְּתִקּוּנָן, אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ אִם לֹא יִתָּקְנוּ בִּמְהֵרָה יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי. וְכֵן כְּשֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים הֲרֵי הַצְּמָחִים נִפְסָדִים מְהֵרָה וְאֵין מִתּוּן לַדָּבָר. וּמֵהַאי טַעֲמָא שָׁנוּ דַּוְקָא תְּנַן, אֲבָל יָבְשׁוּ לֹא כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה כְּשֶׁיָּבְשׁוּ אֶלָּא לִזְרֹעַ בַּתְּחִלָּה, לְפִיכָךְ הֲרֵי הֵם כְּאִלּוּ לֹא יָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים כְּלָל, וּלְפִיכָךְ מִתְעַנִּין כְּפִי הַסֵּדֶר. הָרַ"ן:
ב בַּצֹּרֶת. אַף עַל גַּב דְּקַלָּה מִמַּכַּת רָעָב כוּ', הָכִי קָאָמַר, דְּאַף עַל פִּי שֶׁיָּרְדוּ גְשָׁמִים וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָעָב, אַךְ כֵּיוָן שֶׁפָּסְקוּ אַרְבָּעִים יוֹם לְפָחוֹת, מַכָּה מְבִיאָה לִידֵי בַּצֹּרֶת הִיא זוֹ. הָרַ"ן: