עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ט
כח וּבַטּוּר אִיתָא אַרְבַּע סְעֻדּוֹת, דְּשָׁלֹשׁ לַשַּׁבָּת. וְכָתַב הָרַ"ן וְאַף עַל גַּב דִּבְלֹא תַּעֲנִית צָרִיךְ פַּת לִסְעֻדַּת הַיּוֹם גַּם כֵּן, מִכָּל מָקוֹם מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית מַרְבִּין לִקְנוֹת דְּבָרִים שֶׁחַיֵּי נֶפֶשׁ בָּהֶם:
כט יֵשׁ לוֹמַר דְּחַיְשִׁינַן שֶׁמָּא בַּעֲלֵי הַחֲנֻיּוֹת לֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לְכָךְ שֶׁמִּפְּנֵי הַתַּעֲנִית וְהַשַּׁבָּת הֵם קוֹנִים:
ל שֶׁאֵין בִּיכֹלֶת דַּלַּת הָעָם לִקְנוֹת שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיַחַד, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁצֹּרֶךְ גָּדוֹל לְמָטָר הוּא:
לא לְהַפְקִיעַ. מְבַטֵּל שִׁעוּר מִדָּה הָרִאשׁוֹנָה וּמְמַעֲטָהּ. רַשִׁ"י:
לב וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת. פֵּרוּשׁ הַתְחָלַת הָאַחֲרוֹנוֹת, אֲבָל כָּךְ סִדְרָן שֵׁנִי חֲמִישִׁי שֵׁנִי, חֲמִישִׁי שֵׁנִי חֲמִישִׁי שֵׁנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: