עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
כ וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶן תְּרַדְיוֹן. בְּסִיכְנִי. גְּמָרָא:
כא וְהוּא הַשַּׁמָּשׁ וְלֹא שְׁלִיחַ צִבּוּר. רַשִׁ"י. וּמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁהָיוּ תּוֹקְעִין תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה:
כב בְּנֵי אַהֲרֹן. וְיֵשׁ גּוֹרְסִים בְּתַרְוַיְהוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. וְיֵשׁ גּוֹרְסִים בְּתַרְוַיְהוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁבַּגְּבוּלִין נַמִּי הָיוּ תּוֹקְעִין וּמְרִיעִין כַּסֵּדֶר הַשָּׁנוּי בְּמִשְׁנָה זוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כד וְרַשִׁ"י כָּתַב חֲדָא מִלְּתָא הִיא, בְּשַׁעַר מִזְרָח בְּהַר הַבַּיִת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשַׁעֲרֵי מִזְרָח בְּעֶזְרַת נָשִׁים: