עיקר תוספות יום טוב על משנה תענית· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
י זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. וּמַלְכוּיוֹת לֹא. וְהָא דְפֵרֵשׁ הָר"ב בְּפֶרֶק ד' דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁנָה ה' כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם זִכְרוֹנוֹת יִהְיוּ מַלְכוּיוֹת עִמָּהֶן. יֵשׁ לוֹמַר לֹא בָא לְלַמֵּד אֶלָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל, דְּאֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת, וְהַאי קְרָא דְּמִנֵּיהּ דָּרֵישׁ כְּתִיב בֵּיהּ וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִקְרָא יוֹם שִׂמְחָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל אִית בֵּיהּ חֵרוּת שֶׁהוּא וַדַּאי שִׂמְחַת לֵב:
יא לֹא הָיָה צָרִיךְ כוּ'. שֶׁאֵין אוֹמְרִים זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַיּוֹבְלוֹת וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה. גְּמָרָא. וְכִי תֵימָא דְּצָרִיךְ לְאוֹמְרָן דְּאִם לֹא כֵן בָּצִיר לְהוּ מִשֵּׁשׁ, לָכֵן נָקַט לִישָׁנָא דְּלֹא הָיָה צָרִיךְ. הָרַ"ן: