עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
ו לְהַקְטִיר. עַל שֵׁם שֶׁעוֹלֶה קִטּוּר וְתִמְרוֹת עָשָׁן מִן הַחֲלָבִים וְהָאֵבָרִים קָרֵי לְהוּ בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז דְּאִלּוּ סְמִיכָה דִקְרָא לֹא אַשְׁכְּחַן אֶלָּא בְּחַיִּים וְלֹא בִשְׁחוּטִין:
ח הַשֵּׁנִי כוּ'. הַאי נַמִּי מִשּׁוּם יְקָרָא דְכֹהֵן גָּדוֹל, וּכְעֵין קְרִיאַת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:
ט לְנַסֵּךְ. הוּא הַדִּין לַהַעֲלָאַת סֹלֶת וְהַקְטָרַת הַחֲבִתִּין, אֶלָּא דְּלֹא תָנֵי אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהֶם דָּבָר בְּכֹהֵן גָּדוֹל:
י שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן, כִּדְיָלֵיף בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, אֵין אוֹמְרִים שִׁירָה עַל שׁוּם אֲכִילַת מִזְבֵּחַ, כְּגוֹן זְרִיקַת דָּמִים וְנִסּוּךְ הַמַּיִם, כִּי אִם עַל הַיַּיִן. אֲבָל וַדַּאי מָצִינוּ שִׁירָה בְּלֹא יַיִן, כְּגוֹן הַלֵּל בִּשְׁחִיטַת פְּסָחִים:
יא תָּקְעוּ. לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לָאָדָם שֶׁלֹּא יִרְאֶה הֲנָפַת הַסּוּדָרִים כְּשֶׁיִּפְנֶה לִבּוֹ לְדָבָר אַחֵר, וְאִי נַמִּי כְּשֶׁהָיוּ בְתוֹךְ הַלְּשָׁכוֹת אוֹ בְהַר הַבַּיִת לֹא בָעֲזָרָה, אֲבָל קוֹל הַתְּקִיעוֹת אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשְׁמָעֵם, וּלְפִיכָךְ תָּקְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּפְנוּ לִרְאוֹת בַּהֲנָפַת הַסּוּדָרִים. נִרְאֶה לִי:
יב בַּצֶּלְצָל. כְּלֵי זֶמֶר אֲחֵרִים הָיוּ גַם כֵּן שָׁם, אֶלָּא שֶׁזֶּה הָיָה כְּלִי זֶמֶר מְיֻחָד שֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא הוּא, וְקוֹל גָּדוֹל הָיָה לוֹ וְהוּא הַמַּתְחִיל, וּמְמֻנֶּה מְיֻחָד הָיָה לוֹ:
יג וּבְמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ה' דְּסֻכָּה כָּתַב הָרַ"ב, שֶׁבַּשִּׁיר הָיוּ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים שֶׁמַּפְסִיקִים בּוֹ, וּמַשְׁמַע דְּלֹא קָחֲשִׁיב לְהָנָךְ דְּהָכָא כוּ', יֵשׁ לוֹמַר מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר בְּלֹא הֵם עַל יְדֵי הַסּוּדָרִים כוּ'. אִי נַמִּי, תַּנָּאֵי נִינְהוּ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד הָעָם. כָּל הָעָם שֶׁבָּעֲזָרָה: