עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
יח הַסַּכִּין כוּ'. וְעַד עַכְשָׁיו לֹא הָיָה לוֹ צֹרֶךְ לַסַּכִּין לֹא בִּנְטִילַת הַפֶּדֶר וְלֹא בִּנְטִילַת הַקְּרָבַיִם, שֶׁזֶּהוּ דָבָר שֶׁנּוֹטְלִין וּמַפְרִידִין בְּלֹא סַכִּין. מְפָרֵשׁ:
יט שֶׁכְּשֶׁחוֹתְכִים אֶת הַכָּבֵד וּמַפְרִידִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ נִשְׁאָר מְעַט כָּבֵד מִן הָעֹקֶץ אֵצֶל הַכְּלָיוֹת, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מִמְּקוֹמָהּ. מְפָרֵשׁ. וְאֶצְבַּע לְשׁוֹן נְקֵבָה:
כ הֶחָזֶה. לְפִי שֶׁהֶחָזֶה עַל הַדְּפָנוֹת כְּמוֹ אֹהֶל, וּכְשֶׁנּוֹטֵל אֶת הֶחָזֶה מִשָּׁם הָוֵי כְמוֹ שֶׁנּוֹקֵב בַּבְּהֵמָה, שֶׁהֶחָזֶה קָצָר בְּרָחְבּוֹ וְדוֹמֶה הַמָּקוֹם לְאַחַר נְטִילָתוֹ כְּחַלּוֹן. מְפָרֵשׁ:
כא עַד כוּ'. נֻסַּח אַחֵר עִם הַשִּׁדְרָה. וּפֵרֵשׁ הַמְפָרֵשׁ אֵצֶל הַשִּׁדְרָה חוֹתֵךְ וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, שֶׁהַשִּׁדְרָה הָיָה מַנִּיחַ עִם הַדֹּפֶן הַשְּׂמָאלִי, לְפִי שֶׁבְּזֶה הַדֹּפֶן הָיָה תוֹלֶה הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה חוֹתֵךְ הַשִּׁדְרָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא כָּבְדָהּ הַרְבֵּה:
כב רַכּוֹת. אֵצֶל הֶחָזֶה. כְּלוֹמַר הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד שֶׁיְּהֵא מַגִּיעַ לְאוֹתָן צְלָעוֹת. וְגַם לְמַעְלָה אֵצֶל הָעֹקֶץ הָיָה מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַצְּלָעוֹת, וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ דֹּפֶן הַשְּׂמָאלִי כוּ'. מְפָרֵשׁ:
כג שְׁתֵּי כוּ'. שְׁתֵּי צְלָעוֹת הִנִּיחַ בּוֹ כְּבָר כְּשֶׁחָתַךְ הַדֹּפֶן הַיְמָנִי, וְעַכְשָׁיו הִנִּיחַ בּוֹ עוֹד שְׁתַּיִם מִצַּד אַחֵר, וְזֶהוּ אוֹתָן צְלָעוֹת שֶׁהֵן מִדֹּפֶן אֵצֶל חָזֶה, וַעֲדַיִן לֹא חָתַךְ דֹּפֶן הַשְּׂמָאלִי. לְכָךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר וְהִנִּיחַ בָּהּ, שֶׁעֲדַיִן הֵן מְחֻבָּרִין לַדֹּפֶן. מְפָרֵשׁ:
כד בָּהּ. כָּתַב הַמְפָרֵשׁ דְּלֹא גָרְסִינַן בָּהּ. אֶלָּא וְהִנִּיחַ [אֵצֶל הָעֹקֶץ] שְׁתַּיִם דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם מִלְּמַטָּה אֵצֶל הֶחָזֶה וְהִנִּיחָן בִּמְקוֹמָן וְלֹא חָתַךְ עִם הַדֹּפֶן, וְכֵן הִנִּיחַ בַּחֲבֶרְתָּהּ שְׁתַּיִם לְמַעְלָה אֵצֶל הָעֹקֶץ. וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ לְךָ לְמַעְלָה שְׁתֵּי צְלָעוֹת לְמַעְלָה בִּנְטִילַת דֹּפֶן יָמִין פֵּרְשׁוֹ כָאן נִמְצָא מַנִּיחַ כוּ':
כה שֶׁהַכָּבֵד כוּ'. וּבִשְׁבִיל שֶׁהַכָּבֵד לָאו מִן הַדֹּפֶן הוּא וְאֵינוֹ בִכְלָלָהּ אֶלָּא תָלוּי בָהּ, לְכָךְ נִקְרֵאת גְּדוֹלָה. מְפָרֵשׁ:
כו חוֹתְכוֹ. אֵצֶל רֶגֶל הַשְּׂמָאלִי שֶׁעֲדַיִן תְּלוּיָה הַבְּהֵמָה בוֹ. מְפָרֵשׁ:
כז וּשְׁתֵּי כוּ'. וְכֵן שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן. וּלְפִי שֶׁאוֹתָן צְלָעוֹת מִקְרוּ כַּנְפֵי הָעֹקֶץ, לֹא חָשׁ לְפָרֵשׁ שְׁתֵּי צְלָעוֹת כוּ':
כח הַשְּׂמָאלִי. שֶׁנִּשְׁאָר יְחִידִי, שֶׁכָּל הַבְּהֵמָה מְנֻתַּחַת לְאֵבָרִים מִלְּבַד זֶה הָרֶגֶל שֶׁנִּשְׁאָר עֲדַיִן בָּאֻנְקְלִי. מְפָרֵשׁ:
כט בֵּין כוּ'. וְהַאי דְּלֹא פֵרֵשׁ וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ, הַיְנוּ טַעֲמָא דִּשְׁתֵּי צַלְעוֹתֶיהָ מֻנָּחִים בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, אִם כֵּן הָוֵי בֵית עוֹרָהּ לַחוּץ, אֲבָל גַּבֵּי דְפָנוֹת לֹא פֵרֵשׁ לְךָ כְּלוּם [הֵיאַךְ נוֹשְׂאָן], וְהָיָה יָכוֹל לִשָּׁא דְפָנוֹת עַל פַּס יָדוֹ, לְכָךְ פֵּרֵשׁ בֵּית עוֹרָהּ לַחוּץ. מְפָרֵשׁ:
ל לְפִי שֶׁאֵין מְחֻבָּרִים יַחַד צָרִיךְ לִתְּנֵם בִּכְלִי. מְפָרֵשׁ. וְיוֹתֵר נִרְאֶה פֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם, בָּזָךְ, קְעָרָה:
לא וְכָךְ הָיָה נַמִּי סֵדֶר הַקְרָבָתָן, הַחֲבִתִּין קוֹדְמִים לַנְּסָכִים, מֵהַאי טַעֲמָא דִּשְׁנֵיהֶן הֵם מִנְחָה. וְנִרְאֶה לִי דְּפֵרְשָׁן צָרִיךְ לוֹמַר סִדְּרָן:
לב וְאִם הָיוּ קְרוֹבִין לַמִּזְבֵּחַ לֹא תֵרָאֶה הוֹלָכָה. מְפָרֵשׁ:
לג שְׁמַע. וּלְאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע יַקְטִירוּ אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהָכִי נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ קֹדֶם שֶׁיַּקְטִירוּ שׁוּם הַקְטָרָה, וְיַעַל קָרְבָּנָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ. מְפָרֵשׁ: