עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ד
ט וְהֵבִיאוֹ הָרַמְבַּ"ם. וַאֲנִי חִשַּׁבְתִּי וּמָצָאתִי שֶׁיֶּשְׁנָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכִּפְלַיִם מִתִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ. וְאִי לֹא גָרְסִינַן אֶלָּא חַגַּי וּמַלְאָכִי אָתֵי שַׁפִּיר, שֶׁכֵּן עָמַדְתִּי לְמִנְיָן בִּשְׁנֵי סְפָרִים אֵלּוּ כוּ' וְאֵינָם כִּי אִם תִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ, צֵא וַחֲשֹׁב. וְהָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁוֹ (וּבְחִבּוּרוֹ) כָּתַב שֶׁמִּנְיָן זֶה אֶפְשָׁר הוּא כְּנֶגֶד מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַכֵּלִים לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם. לְכָךְ נִרְאֶה לִי שֶׁחֲכָמִים לֹא נִתְכַּוְּנוּ לְהוֹצִיא כֵּלִים כִּסְכוּם הַשֵּׁמוֹת, דְּאִם לֹא כֵן הֲוָה לְהוּ לְהַעֲמִיד הַסְּכוּם שֶׁל כָּל הַשְּׁלשָׁה סְפָרִים, אֶלָּא לְפִי שֶׁרָאוּ שֶׁסְּכוּם הַכֵּלִים הַצְּרִיכִים לְיוֹם מְכֻוָּן לַשֵּׁמוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי סְפָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל אַסְמְכִינְהוּ אַקְּרָאֵי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, וְעַיֵּן עוֹד: