עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
טו וּמֵהַאי טַעֲמָא נַמִּי בְּשַׂר קֹדֶשׁ וְכֵן הַמִּנְחָה שֶׁנִּטְמְאוּ אוֹ נִפְסְלוּ אוֹ נוֹתְרוּ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז רַשִׁ"י. וּלְפוּם רִיהֲטָא כָּתַב כֵּן. דְּהָא רַבָּנָן סְבִירָא לְהוּ בְּמִשְׁנָה ד', דְּחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה בִּקְבוּרָה. אֲבָל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּכְרֵתוֹת כָּתַב דְּאַף עַל גַּב דְּבִקְבוּרָה הַאי הָוֵי כְּזֶבַח פָּסוּל. וְעַיֵּן שָׁם:
יז יִקָּבֵר. וְהָכִי נַמִּי פָּלֵיג בְּחַטַּאת הָעוֹף. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרֵישׁ מִכִּי קֹדֶשׁ הֵם, הֵם בִּשְׂרֵפָה וְלֹא חַטַּאת הָעוֹף וַאֲשַׁם תָּלוּי בִּשְׂרֵפָה. תּוֹסָפוֹת:
יח אֲבָל בְּנִקְבָּרִין אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא נַמִּי לְמֵיחַשׁ לְהָכִי, מִכָּל מָקוֹם אִי אֶפְשָׁר לְשָׂרְפָן, דַּאֲפָרָן אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְהוֹאִיל וְהַנִּשְׂרָפִין אֲפָרָן מֻתָּר אָתֵי לְמִתְהַנֵּי מִנֵּיהּ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁאֵפֶר אֵלּוּ יִקָּבֵר, לְפִי שֶׁאֵין בְּיַד כָּל אָדָם לְחַלֵּק בֵּין אֵפֶר לְאֵפֶר אֵיזֶהוּ בִּקְבוּרָה וְאֵיזֶהוּ בִּשְׂרֵפָה, וְאָתֵי לְמִטְעֵי. הִלְכָּךְ אָמְרוּ אוֹתָן שֶׁאֲפָרָן אָסוּר יִקְבְּרֶנּוּ בְּעַצְמָן. נִרְאֶה לִי:
יט צָרִיךְ עִיּוּן טַעֲמָא מַאי. וְאוֹמֵר מוֹרִי הָרמ"ר דְּנִשְׂרָפִין כֵּיוָן שֶׁצִּוָּה הַכָּתוּב לְשָׂרְפָן אַחַר שֶׁעָשָׂה כְּאִלּוּ נַעֲשֵׂית מִצְוָתָן, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ, הָכִי נַמִּי כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ הָלַךְ אִסּוּרֵיהּ. אֲבָל הַנִּקְבָּרִים דְּלֹא הִטְעִין הַכָּתוּב לְשָׂרְפָן מָשׁוּךְ אִסּוּרַיְהוּ לְעוֹלָם. תּוֹסָפוֹת:
כ וְכֵיוָן דְּטָעוּן גְּנִיזָה אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַשִׁ"י:
כא אֵינוֹ כוּ'. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַחֲמִיר בִּשְׂרֵפָתָהּ. הֲרֵי הֵקֵל בַּאֲפָרָן. שֶׁאֵפֶר הַנִּקְבָּרִים אָסוּר. הָרַמְבַּ"ם:
סוף הספר