עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה א
א דְּכִי קָתָנֵי אַעִקַּר זִבְחָא. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא תָּנֵי וָלָד וּתְמוּרָה כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
ב פֵּרוּשׁ דְּטָמֵא כְּתִיב גַּם כֵּן בְּכָל הַקֳּדָשִׁים. שֶׁנֶּאֱמַר כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ וְגוֹ' [וַיִּקְרָא כב]. וַהֲדַר כְּתִיב בִּשְׁלָמִים וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו [שָׁם ז]. וּפִגּוּל וְנוֹתָר צָרִיךְ לוֹמַר דְּיָלֵיף לְהוּ בִּגְזֵרָה שָׁוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב סוֹף פֶּרֶק ד' דִּזְבָחִים:
ג דְּכֵיוָן דְּאִיעַבַּר לִפְנֵי פִּדְיוֹנָן קַדְּשֵׁי מִיָּד לְמַאן דְּאָמַר רֵישׁ פֶּרֶק ה' בִּמְעֵי אִמָּן הֵם קְדוֹשִׁים. וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר בַּהֲוָיָתָן וּבִשְׁעַת הֲוָיָתָן אִמָּן חֻלִּין, מִכָּל מָקוֹם תַּפְסִינְהוּ קְדֻשָּׁה בִּשְׁעַת הֲוָיָתָן. תּוֹסָפוֹת:
ד כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בָּהֶן לַכֹּהֵן כְּלוּם כְּדִלְקַמָּן: