עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ג
ו פֵּרוּשׁ, מִטַּעַם בְּרֵרָה. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ, דְּהָא קַיְמָא לָן דְּבִדְאוֹרַיְתָא אֵין בְּרֵרָה. וְעוֹד, דְּאִם כֵּן בְּכָל אִסּוּר הַמְעֹרָב בְּהֶתֵּר נִסְמֹךְ אַבְּרֵרָה וְנִשְׁקֹל כְּשִׁעוּר הָאִסּוּר וְאִידָךְ לִשְׁרֵי כוּ'. וְאוֹמֵר מוֹרִי הָרמ"ר, כְּלָל גָּדוֹל בְּדִין זֶה, דְּוַדַּאי כָּל דָּבָר שֶׁהֻכַּר הָאִסּוּר מִתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְעָרֵב בְּהֶתֵּר, לֹא סָמְכִינַן אַבְּרֵרָה, כֵּיוָן שֶׁתַּעֲרָבְתּוֹ הָיָה בְּאִסּוּר, אֲבָל הָנֵי תַּעֲרָבְתּוֹ בְּהֶתֵּר, כִּי הָאִסּוּר לֹא הָיָה מְבֹרָר קֹדֶם תַּעֲרָבְתּוֹ, וּלְאַחַר הַתַּעֲרֹבֶת נוֹלַד הָאִסּוּר, אָז סָמְכִינַן אַבְּרֵרָה. תּוֹסָפוֹת:
ז וְלָאו דַּוְקָא. דְּהוּא הַדִּין בְּפָחוֹת:
ח אֶתְנַן כֶּלֶב. הֵילָךְ טָלֶה זֶה וְתָלִין כַּלְבָּתְךָ אֶצְלִי. רַשִׁ"י:
ט וַלְדוֹתֵיהֶן. דִּמְחִיר וְאֶתְנָן. רַשִׁ"י: