עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א מַעֲרִימִין. דְּאִי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ קְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ. וְתַחְבּוּלוֹת הַהֶתֵּר תִּקָּרֵא עָרְמָה, וְשֶׁאֵינָהּ לְהֶתֵּר תִּקָּרֵא מִרְמָה. הָרַמְבַּ"ם. וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ מִרְמָה אֵצֶל יַעֲקֹב וּבָנָיו וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס בְּחָכְמָא, וּמָצִינוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה. לְשׁוֹן תּוֹרָה לְחוּד וּלְשׁוֹן חֲכָמִים לְחוּד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב מְבַכֶּרֶת כוּ'. בְּסִפְרָא, אֲשֶׁר יְבֻכַּר כוּ' לֹא יַקְדִּישׁ, מִי שֶׁיְּבֻכַּר אִי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ, אֲבָל אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ בַּבֶּטֶן. הָרַמְבַּ"ם:
ג עוֹלָה. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּדַוְקָא עוֹלָה דְּלֹא נַחְתֵּיהּ מִקְּדֻשָּׁתֵיהּ. אֲבָל שְׁלָמִים לֹא, דְּנַחְתַּיהּ מִקְּדֻשָּׁתֵיהּ שֶׁיֶּהֱנֶה בּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ד וּבְהוּ נַמִּי תְּנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ז' דְּאֵין מְשַׁנִּין מִקְּדֻשָּׁה לִקְדֻשָּׁה, וְהָכָא דִּלְמִיתָה אָזֵיל רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתוֹ אַף לִשְׁלָמִים. וְעַיֵּן בַּמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה עוֹלָה. אַף עַל גַּב דְּיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ שְׁלָמִים, אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת וְאֶחָד מֵהֶן רָאוּי לְעוֹלָה, עוֹשֵׂהוּ עוֹלָה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּם כֵּן אַחֶרֶת לִשְׁלָמִים:
משנה ב
ו וַהֲוָה מָצֵי לְאוֹקְמֵי מְצִיעֲתָא נַמִּי בְּבֶהֱמַת חֻלִּין, אֶלָּא דְּבָעֵי לְאוֹקְמֵי אַכֵּיצַד מַעֲרִימִין. אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא רֵישָׁא בִּמְבַכֶּרֶת דְּחֻלִּין וּמְצִיעֲתָא בְּקָדָשִׁים וְסֵיפָא בְּחֻלִּין. תּוֹסָפוֹת:
ז טֻמְטוּם כוּ'. עַל בֶּהֱמַת קָדָשִׁים חוֹזֵר. הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא רָצָה לְהַפְסִיק בְּמַחֲלֹקֶת, לָכֵן לֹא שְׁנָאוֹ לְעֵיל:
ח אֵין כוּ'. וּלְמַאן דִּמְפָרֵשׁ בְּסוֹף פֶּרֶק ו' דִּבְכוֹרוֹת דְּטֻמְטוּם סְפֵקָא, יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא נַמִּי קְדֻשָּׁה חָלָה עַל טֻמְטוּם. וְהָא דְּאָמַר אֵין כוּ', הַיְנוּ קְדֻשַּׁת הַפֶּה, דְּאֵין דַּעְתּוֹ כִּי אִם לְזָכָר וַדַּאי וְלִנְקֵבָה וַדָּאִית:
ט וְהָכִי סִיֵּם בַּגְּמָרָא שָׁם, יָכוֹל אַף וַלְדֵי כָּל הַקֳּדָשִׁים, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ בְּכוֹר, אַךְ חִלֵּק, שְׁמַע מִנַּהּ דִּסְבִירָא לֵיהּ וַלְדֵי קָדָשִׁים מִמְּעֵי אִמָּן הֵם קְדוֹשִׁים:
משנה ג
י כְּלוֹמַר, עִנְיַן הֲוָיָתָם וּבִמְעֵי אִמָּן:
יא וְאִם כֵּן הָא דְּאָמַר לְעֵיל וְאִם נְקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים, וְאוֹקְמִינַן לַהּ בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים, צָרִיךְ לוֹמַר דְּמַיְרֵי בְּהִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ נִתְעַבְּרָה. תּוֹסָפוֹת:
יב נִמְלַךְ. נִתְיָעֵץ. הָרַמְבַּ"ם. דְּתַרְגּוּם אִיעָצְךָ אַמְלְכִינָךְ:
משנה ד
יג וְדַוְקָא עוֹלָה וּשְׁלָמִים. אֲבָל אָמַר חֶצְיָהּ חַטָּאת וְחַיָּב חַטָּאת, תָּמוּת, דְּאִי לֹא חַיָּב אֲפִלּוּ אָמַר זוֹ לְחַטָּאת בִּלְבַד, אֵינָהּ קְדוֹשָׁה, כִּדְמוּכָח בְּפֶרֶק ב' דְּחֻלִּין:
יד כְּלוֹמַר, דְּכִי נַמִּי אָמַר תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים הֲוָה דִּינָא הָכִי. וּבְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם בְּנֻסַּח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּבָזֶה לְרַבִּי מֵאִיר דְּבָרָיו קַיָּמִין. וּבְחִבּוּרוֹ לֹא הִתְנָה בָּזֶה שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה לְכָךְ:
משנה ו
טו חַטָּאת כוּ'. כְּבָר תָּנָא לַהּ לְעֵיל, וְהָכָא לֹא תָּנֵי לַהּ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּתָנֵי דְּתַחַת חַטָּאת לֹא מַהֲנֵי, תָּנָא דְּאִם אָמַר זוֹ, מַהֲנֵי: