עיקר תוספות יום טוב על משנה תמורה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה א
א וְלַד כוּ'. יָלֵיף לְהוּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב וּוְלָדָן. רוֹצֶה לוֹמַר וַלְדֵי שְׁלָמִים וַלְדֵי תְּמוּרַת שְׁלָמִים. הָרַמְבַּ"ם:
ג וְאִם תֹּאמַר וְלִתְנֵי עַד סוֹף הָעוֹלָם וְלֹא לִתְנֵי וְלָדָן כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּזוֹ אַף זוֹ קָתָנֵי, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ מִשְׁנָה לִשְׁנוֹיֵי הָכִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ, עוֹבֵר עַל מַה שֶּׁאָמַר רַחֲמָנָא לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. עַד כָּאן. וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר נַמִּי עֲשֵׂה:
ה דְּבִשְׁלָמָא בְּפֶסַח לֹא אַקְרְבֵיהּ דְּאֵמוּר מְחֻסַּר זְמַן הָוֵי דְּנוֹלַד בְּפֶסַח וְעָבַר הָרֶגֶל קֹדֶם שֶׁיִּמְלְאוּ לוֹ שִׁבְעָה יָמִים. רַשִׁ"י: